מרים עומר / אני |
שחיה מיאוש,
ונושמת כשלון.
זועקת שמישהו
יחזיר לי תרצון.
אני, שאוספת את השתיקה,
שאוכלת שנאה,
ומקיאה אהבה.
מתפללת לאלוקים
שיקח את הדמים.
אני, שאיבדתי אותך,
שפוסעת חרש, בשבילי האכזבה,
ששכחתי מהי אהבה.
מבקשת ממישהו
שיזרוק לי חגורת הצלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|