"כשחותכים לך את הראש יש לך שלוש שניות להסתכל על הגוף שלך "
אמר ואביו הסתכל עליו במבט משונה כמו שרק צרפתים יכולים.
"באמת" התעקש ז'אק כשהמשיך לאסוף את שאריות העלומה שהתפזרה לו
. אביו שתק הוא היה מאותם אנשים שלא היו אומרים "לא" סתם,אם
היה בו צל ולו הקטן ביותר של ספק היה שותק ומביט לרצפה חייו
לימדו אותו שלפעמים השתיקה חזקה יותר ממילים.
ז'אק הכיר את אביו ולכן הניח לו. 1789הייתה שנה קשה לכולם .
וראשית המהפכה לא היטיבה עם משפחתו של ז'אק, בעל השדה שאותו
היו עובדים מבוקר ועד ערב היה חייל לשעבר בצבא הצרפתי , איש
קשה נמוך קומה ושילם מעט .יחסיהם של אביו של ז'אק ושל המעביד
היו עכורים משהו  על סכסוך ישן בין השניים. ז'אק מעולם לא שאל
או התעניין אולי לא היה לו זמן או שפשוט העניין חמק ממוחו .
הוא היה בחור נאה במבט ראשון אך מי שהתעמק בפניו היה יכול
לראות חיטוטים וצלקות שאותם תמיד ליוו עיניים כבויות של נער
עני בראשית המהפכה הצרפתית . משפחתו של ז'אק הייתה ענייה עד
לאין שאר וארוחות הערב היו מוגשות אחת ליומיים . ואכן כך היה
אותו ערב ישבו כל משפחתו לשולחן ולגמו בקולניות מים חמים עם
מעט מלח . תבשיל זה היה אהוב במיוחד על ז'אק וכאיה לבעל
נימוסים והליכות הודה לאמו בשאלה , " מהו המאורע אותו אנו
חוגגים ?". לפתע נחרד בראותו את אמו פורצת בבכי היסטרי וחסר
מעצורים . מייד חיפש ז'אק דרך להרגיע אותה בחוסר אונים שאל
אותה לפשר הבכי הפתאומי והמוזר הזה .
בראותה את בנה הבכור מתחנן שתפסיק , הפסיקה .  " מה לך כי תבכי
אמי היקרה ?"
שאל ז'אק בקול מתחנן . " הו בני לא תמיד מצבינו היה רע כל כך
שב ואספר לך סיפור " התיישב ז'אק על הרצפה המעופשת והסדוקה
והטה אוזניו .
" הו בני הכול התחיל לפני פרוץ המהפכה הארורה הזאת
אביך וג'ורג' מעבידינו ימח שמו עוד היו החברים הכי טובים מה
שניקרא bast frindes . הם תכננו להתגייס ביחד ליחידה הקרבית
ביותר בצ"הצ ( צבא,ההגנה,הצרפתי ) בתום לימודיהם . אך אבי אביך
משמע סבך עליו השלום חלה במחלה חשוכת מרפא . ובנו משמע אביך
היה צריך לפרנס את המשפחה ולכן החמיץ את מסיבת הסיום ואפילו את
האפטר פרטי .  הכול היה טוב ויפה עד שג'ורג' ביקש מאביך לקיים
את נדרו ".
חייכה ונאנחה בקול צורמני .
"אם כן איפה היינו , אה כן , ובכן מכיוון שאביך היה צריך
להישאר לצד מיטת אביו החולה
אינו יכל לקיים את נדרו.כאשר שמע זאת ג'ורג' נפגע עד עמקי
נשמתו מאביך שסירב לנטוש את אביו החולה ." אוי טעות מרה אתה
עושה ידיד משכבר הימים , יבוא יום ותשלם על כך " אמר ג'ורג'
בזעם. כאשר השתחרר קנה את השדה אותו אנו עובדים מעלות החמה ועד
שקיעתה , מידי ברון זקן אותו עבדנו לפני כן. ומאז אנו משועבדים
לו ושכרינו זעום כפתית האורז אותו אנו אוכלים בימי ההולדת ."
ז'אק חייך הוא כבר ידע כיצד ינקום את נקמת משפחתו . אך מה שהוא
לא ידע
זה שלג'ורג' היו יחסים חמים עם מלך צרפת ובימי חמישי היה נוסע
לארמון ושותה שם תה צמחים חזק מדיי עם מלך שמן מדיי.
אם כן יומיים לאחר מכן אחרי תכנון ומחשבה פרץ ז'אק אל ביתו של
ג'ורג' חמוש ברובה חלוד אותו השאיל מאחד הפועלים בשדה יום קודם
לכן. דפק לג'ורג' המסכן קליע בין שתי עיינו וברח משם . השמועה
התפשטה במהירות והגיעה למלך צרפת ( שבאמת שם לב שיש טיפה יותר
מידיי תה צמחים חזק מדיי בימי חמישי ושהוא שמן מידי בעצם על זה
העירה לו אישתו כבר הרבה לפני כן ) . כאשר נתפס ז'אק הסוף היה
ברור .
בכיכר העיר התאסף קהל רב . באותה תקופה היו האנשים צמאי דם
וסוטים (אבל זה לא כל כך קשור ). הניחו את ראשו בתוך הגומחה
ממיועדת לכך והפילו את סכין הגיליוטינה .
זה מדהים כמה מחשבות אני מצליח לחשוב בשלוש שניות.