בגני העדן המבטיחים,במקומות הכי קסומים...לא קורה שום דבר
חדש.
הסיפור שלנו מתרחש,קצת למטה משם.

קרעי חלומות שנשרו,מהלכים שלא שוחקו,קרבות שעוד יהיו,כל אלה
ועוד,ממלכתו הם.
הררי צללים,מוות והיפוכי חיים נחקקים אצלו במנגנון העתיק.
אין יום ואין לילה ואין באמצע.ואין הגדרה מדוייקת לגבי מהות
והבדל.
פתאום פשוט נמאס לו.

רוכב הוא כהרגלו בכל פעם,על הבהמה בלי השם. הרבה לסדר,הרבה
לארגן והוא עושה כמעט הכל בעצמו.
הוא לעולם לא נח.לכל אחד יש ג'וב וזה היה הגו'ב שלו.

איך זה נגמר?
באמת שאין לי מושג.
לי נשאר רק לנקות אחריו.