היה היה פעם איש זקן וחכם,
שהיה עוזר לילדים קטנים בלימודים.
אבל יום אחד חלה הזקן במחלה
מוזרה ומסתורית שרק הזקן ידע את שמה.
שם המחלה היה 'בלההוואי' והמרפא שלה היה
עץ דקל אמיתי מהוואי.
יצאו הילדים שנעזרו בזקן להוואי (על חשבון הזקן כמובן).
הם היו שלושה. שניים מהם טבעו בגאות
תוך כדי גלישה והשאר כרתו עץ דקל.
הם הביאו אותו לזקן (הטיסה חזור גם היא על חשבון הזקן)
שבלע את עץ הדקל בשלומותו והבריא.
כעבור שבוע מת הזקן מהתקף לב.

ברצוני לצין שלכל אחד מסיפורי הטרילוגיה הזו אין שום משמעות
'אומנותית' עבורי. אלו הם סיפורי נונסנס מפגרים שאני אישית
מוצא אותם מצחיקים עד עלפון עד עצם היום הזה.