שמש מסנוורת את עיניי השחורות ומעלה בקרניה הלוהטות אגליי זיעה
על גופי.
מורח מלט על לבנה ומניח. עוד עשיר סנוב החליט שהוא רוצה לגור
בווילה עם 5 קומות. ומי בונה לו את הוילה? אלו שגרים בצריפים,
שישנים על סדין בלוי ומנסים לנחם עצמם שזוהי מיטה.
ומורח עוד לבנה, ונחתל באצבעי מסיבי קרש ששהה לידי מבלי ששמתי
לב.
"נאל עאבוק!" אני מסננן קללה.
נאל עאבוק על האצבע, נאל עאבוק על העבודה המחורבנת הזאת, נאל
עאבוק על הגרושים שאני מקבל בעוד מנסים לשכנעני שזוהי משכורת
הוגנת, נאל עאבוק על החיים המסריחים האלה!!!
"מוסה! מוסה!" זה היה נסים הבוס שלי. "יאללה, לעבוד!!! תפסיק
להתמזמז עם הזמן, יא חתיכת ערבי מסריח!!!"
אם היה לי לב להרוג אותו הייתי עושה זאת כבר מזמן. הוא בטח
יתפלא לשמוע שגם לערבים יש לב.
עובד עוד קצת ואז יש הפסקה. אחד הפועלים, עאלי מציע לי סיגריה.
אני לוקח, מה יש לי להפסיד? גם ככה הריאות שלי דפוקות מהאוויר
המזוהם של אתר הבנייה הזה. אני מסיים לעשן וההפסקה נגמרת. אני
ממשיך לעבוד, רק הפעם אני חופר את הבריכה הפרטית של המליינים.
ובעוד אני חופר ושוקע בדיכאון שנוהג לתקפני מדיי פעם בעת
עבודתי, אני רואה אותה. נערה כבת 16 וילקוט על גבה. מתיישבת על
הספסל מול אתר הבניה, שומטת את ילקוטה ומוציאה ממנו פלאפון
(פלאפון פרטי יש לה, לזאת, לי אפילו בבית אין). היא מדברת ואני
מבחין בחיוכה החושף שיניים ישרות ולבנות.
"בטח החבר שלה נהנה לנשק אותה", חשבתי לעצמי, בעודי ממשיך
לבהות בה, ועיניי יורדות אל עבר גופייתה הסגלגלה, אשר דרכה
ניתן לראות בבירור גזרת גוף דקיק בניגוד לזוג שדיים גדולים
וזקופים הבוקעים ממנו.

וחוזר לפתע, 20 שנה אחורה, לתקופה בה גם אני הייתי בן 16 (או
17, אני כבר לא זוכר), אז בכפר כשישבתי על גדר הברזל עם
איברהים חברי הטוב, וראיתי אותה. את מי שהיום אישתי.
איברהים קרא לה לבוא והציגה לפני "מוסה, תכיר, זוהי בת דודתי
לילה."
וכמה שהייתה יפה באותו הערב. עיניי כבר החלו להסיר מגופה את
בגדיה. זוכר אני את גל הרטיבות בתחתוניי באותו הלילה בחלומי.
ולמחרת עקבתי אחריה עד שראיתי אותה הולכת לבדה. ניצלתי את
ההזדמנות והתקרבתי אליה. כעבור מספר דקות מצאתי עצמי מטייל יד
ביד עם לילה, ושנינו צוחקים, ואני מבחין כמה יפים פניה לאור
יום. וכך טיילנו עד שאמרה כי עליה לשוב. אז שפתינו נפגשו
לנשיקה.
כעבור מספר חודשים התקיימה חתונתנו. סוכריות ושקדים נזרקו
לעברי ופגעו בראשי, וכמעט ולא הרגשתי זאת. כיוון שראשי לא היה
שם...
ואת ליל כלולותינו לא אשכח. כיצד הסרתי ממנה את שמלתה הלבנה,
אוחז בגופה החשוף, בעורה הרך הבתולי והמזמין, נושק לשפתיה,
לעורפה, לשדיה הזקופים, נשכבה מעליה, מקשיב לנאקות ההנאה שלה,
חש בנשימותיה ויודע-זהו לא חלום. אני כאן איתה והיא מתחתיי,
וגופה חם ומזיע. וחודר עמוק לתוכה, חש בגליי הרטיבות המציפים
אותה, המציפים אותי, והיא נהנית. היא אומרת זאת. ואני נהנה אף
יותר.
הכל הייתי נותן בכדיי להחזיר אליי את אותה אישה מלבלבת כבליל
הכלולות.
אך הזמן עשה את שלו. אל הצריף בו גרנו, נוספו עוד 5 נפשות פרי
יצירתנו, ואישתי, גם היא עובדת בזיעת אפה. מנהלת משק בית
ומפרנסת גם כן. התשישות מציפה אותה. סביב עיניה היפות נתווספו
קמטים, בשרה הפך למתדלדל וורידים החלו לבלוט מכפות רגליה הרכות
דאז, שיניה הצהיבו, שערה האפיר וקולה נעשה לצרוד ועצבני. היא
השתנתה.
כמעט ואיננו שוכבים, וגם בלילות הנדירים שכן, אין זה באותה
העוצמה וההנאה של פעם, אלא יותר בכדיי שנזכיר אחד לשנייה כי
אנו עדיין נשואים.

והנה עכשיו, בעוד אני מביט בנערה צעירה זו, חושב אני לעצמי:
"בטח גרה בשכונת העשירים הזאת, מתעלסת עם חבר שלה על המיטה
הזוגית הפרטית שלה."
וכבר יוצר לי תמונה בראשי, איך אקח אותה בזרועותיי אל עבר אותה
מיטה זוגית בחדרה המעוצב כחדריי המיליונרים שאת בתיהם בניתי,
דוחפת אותי אל עבר המיטה, מדליקה רדיו בשיר אמריקאי קצבי,
רוקדת בפראות וכל כמה שניות מורידה בגד עד שהיא נשארת ערומה
לגמרי. לאחר מכן היא מפשיטה גם אותי ואני נותן לה לשלוט בי.






היא נושקת לי. לשוני נפגשת בלשונה החלקלקה, שפתיה הרכות מלטפות
את הזיפים אשר מסביב לשפתיי, ושערה הזהוב נוגע קלות בלחיי.
ומנשקת את צווארי, יורדת בלשונה אל עבר פטמותיי הזקורות, והיא,
בעודה שורטת אותי ברכות בציפורניה הצבועות בשחור, יורדת אל עבר
הטבור, מנשקת, טועמת גם אותו, ואני כולי רועד ומתנשף, עד
שמגיעה היא אל בין רגליי, אל האזור שכבר מספיק להזדקר. היא
מפסקת את רגליי, מקרבת את פניה אל עבר איבר מיני, פוערת את פיה
ומכניסה אליו אותו, עמוק. לשונה מדגדגת אותו, גורמת לי להנאה,
אני נרטב, וגם את הרטיבות היא בולעת. והיא מוצצת, ומוצצת, בעוד
פיה נע בתנועות מהנות ומגרות...

והנה היא קמה מהספסל, ומגיעה לשם אישה מבוגרת ממנה שנושקת על
לחיה. ולפתע היא מביטה בי, אני לא מסוגל להימנע מלהביט בה,
ושולח לעברה חיוך של כלבלב מיוחם. היא לא אהבה את הרעיון.
כנראה שהצליחה לקרוא את מחשבותיי. היא הסבה ראשה ועזבה את
המקום עם האישה המבוגרת. ואני חוזר לעבוד, ממשיך לפנטז עליה,
ויודע, שם היא תישאר. כי עשירות יפהפיות לא שוכבות עם פועלים
ערבים.