חלק א'- המשימה: הסודות הגרעיניים של מדינת ישראל במחברת של
טל.

אוקיי אז חשבתי לשכוח מבחינות הבגרות הקרבות ובאות(!!!!!) ומזה
שאני עוד מעט מסיים כיתה י'  ולנסות לעשות משהו,אחר,שונה
ומיוחד להפליא!
הייתי בן אדם די מדוכא באותו זמן, לא שמח ומאושר כתמיד, יותר
כמו לימון מאשר לימונדה.
לא ידעתי מה בדיוק אני רוצה לעשות ואיך ועם מי, אז עשיתי משהו
שתמיד אני עושה שאני צריך לחשוב, הלכתי והתייעצתי עם חבר שלי
עוד מכיתה ז', טל רדנר.
 טל היה ממש מקובל בחטיבה אבל בתיכון הוא קצת דעך ופינה מקום
לחבר אחר שלי עומר לוי אבל זה לא משנה... העיקר הוא שטל תמיד
ידע מה להגיד!! חוץ מהזמן שהוא היה מסומם לאללה ממריחואנה
שתמיד הביאו לו או הרואין שהוא הזריק בזרוע הוא תמיד ידע מה
להגיד,
אם זה לבחורה,לבחור למורה או סתם לאיזה ערס שהציק לו, פעם
אפילו הוא הוציא אותי מתסבוכת ממש לא נעימה עם ידיד אחד בשם
בוריס, אבל זה לפעם אחרת גם.
בקיצר טל אמר לי: "אתה מבואס?" אמרתי לו "כן"
"אז זה מה שתעשה שחר(שם בדוי) תמצא לך חברה!!!" וואו, הילד היה
גאון!!
למרות שלרוב אני לא מסכים עם זה שאתה יוצא עם בחורה רק כי אתה
בדיכאון והיא מאין סופג דיכאון שכזה, זה משהו שטל היה עושה לא
אני.
אבל לצערי במקרה הזה טל צדק וצדק בגדול!! אז מהר מהר פניתי
לחבר אחר שלי שיודע הכל בענייני בנות, המסטר של הקמה סוטרה,
הבחור שבעצמו ולבדו גרם לשש בחורות לאבד את הבתולין באותו
הלילה, ידידי הוותיק דקל טרפז.
"שידוך, אדוני מחפש?" אמר דקל שהוא יושב ליד איזה שתי בנות
מהגיל שלנו, איזה אחת שאני לא מכיר ועוד אחת שהכרתי שנה שעברה
איזה מיקי אחת.
"אתה? אתה מחפש שידוך?" צחקה לי מיקי הזאת בפרצוף.
"כן, אל תעלב שחר(שם בדוי) אבל זה קצת לא, איך אומר את זה
נעים..... מצחיק לאללה"
מצחיק לאללה?, בן זונה!! הילד הזה חושב שהוא המסטר של הכל!!
באיזה זכות הוא צוחק עליי?
"באיזה זכות אתה צוחק עליי? אל תשכח דקל אני לא אחת מהחתלתולות
הקטנות שלך!!"
"היי!! זה היה ממש מעליב!!" צעקה מיקי בטון של עכבר מסורס.
"היי!! זה היה בכוונה מטומטמת!" אמרתי בנעימות.
" טוב טוב אני חייב לך טובה מפעם קודמת שהסתבכתי עם הריון לא
רצוי, אוקיי אני אראה מה אני יכול לעשות בשבילך, אבל זה יעלה
לך אתה יודע" יעלה? כסף? כסף לשידוך? מה הוא יהודי? איזה חבר
גרוע!!
"יעלה לי? כמה?" התכוננתי לספוג מכה אנושה לארנקי.
"לא ולא, לא כסף אני לא צריך כסף, אני זקוק למשהו אחר...." מה
הוא רוצה? מה הוא רוצה?
"אני רוצה את.....מספר הקוד של הלוקר של טל!!!!" מה? זה אחד
מהדרישות הכי מפגרות ששמעתי בחיים?
"טוב.... זה כמעט חינם! בבקשה" ואחרי שאמרתי לו את המספר הוא
יצא מהחדר עם אחת מהבנות בעוד שהשניה, מיקי הזאת, ניגשה אליי
ולחשה לי:
"מה אתה מפגר? למה נתת לו את הקוד אתה יודע מה הוא יעשה עם
זה?"
"לא לא ממש אני ממש לא יודע מה הוא יעשה עם זה"
"הוא ייקח את המחברת!!!" מחברת? מזה סרט ריגול? יש שם שמות של
סוכנים?
"אוו אז הוא ייקח את המחברת!! מה יקרה!?!?"
"איך אני שונאת אנשים שחיים בבורות!!, אתה תרצה להתאבד ביום
שתשמע מזה המחברת, עד אז, להתראות."
זה היה מפחיד.... מיקיהזאת נראתה לי כמו איזה סוכן שב"כ שמאיים
עליי אם אני לא אספר איפה? איפה החבאתי את הסודות הגרעיניים
שגנבתי מכור דימונה!!
עוד ביום הזה הרמתי צילצול לטל:
"הלו? מי זה?" ענה קול של גבר
"אממ שלום מר. רדנר? אני צריך לדבר עם טל"
"הוא לא בבית!! הוא אצל חברה שלו!!"
"וואלה? יש לו חברה לא ידעתי!"
"כן כן איזה יעל שוורצה אחת, רוצה מספר?" יעל? זה נשמע לי מוכר
מאיזה שהוא מקום?
"כן תודה רבה"
"אין בעד מה... תגיד ילדון אממ טל מעשן סמים?" מה?? איך אני?
טל? סמים?
"אממ לא אני לא חושב" עניתי בפקפוק רב שלדעתי אבא של טל שמע
טוב מאוד.
"הוא מעשן סמים?!?!?!!??! אני אהרוג אותו!! אני אזיין לו את
הצורה לילד הזה!!!"
"מר. רדנר הוא לא מעשן סמים!!" יא אללה אם טל ידע שאני סיפרתי
לאבא שלו!!
"מה?!?!? הוא מזריק? הבן שלי! גאוותי! מזריק הרואין??? שאלוהים
יהרוג אותי עכשיו!! "
"מר. רדנר? אפשר את המספר?" פחדתי לפלוט עוד משהו כמו את הפעם
שטל נסע לאמסטרדם לקנות צמחים והוריו חשבו שהוא אצלי בבית.
אחרי שאבא של טל נתן לי את המספר מהר צלצלתי לטל, הייתי צריך
להזהיר אותו מפני דקל ועכשיו גם מפני אבא שלו"
"הלו? שלום, טל נמצא?"
"כן מי רוצה אותו" שאל קול סקסי מאוד, מאוד של בחורה.
"זה שחר(שם בדוי) אני חבר שלו"
"האא שחר(שם בדוי) הוא סיפר לי הכל עליך!! מה נשמע? קוראים לי
יעל, אני החברה של טל,
איך הולך עם השידוך שדקל מנסה למצוא לך?" מה? מאיפה היא יודעת?
אני לא מחבב את הבחורה הזאת.
"שלום רב יעל, הכל סבבה על האש, אפשר לדבר עם טל זה דחוף מממ
ש"כן כמובן מתוק, שניה, טל-טלון!! טלימושי!! איפה אתה?
טליבושיבוש?? אתה עונה?"
שמות כאלה גורמים לי חשק לאכול מרשמלו, כאלה וורודים ורכים.
"הלו? מי זה? מה אתה רוצה? יש לך חומר?" ככה הוא תמיד עונה.
"היי גבר זה שחר(שם בדוי) רציתי לשאול אותך משהו"
"שאל, שאל אני מוכן להכל!!"
"מה יש במחברת שלך בלוקר?" היה שקט מהצד השני ככה איזה דקה
וחצי הוא כנראה היה בשוק טוטלי!! עכשיו באמת הסתקרנתי לדעת מה
יש במחברת.
"טל? אתה שם?"
"מה? אהה כן! כלום זה סתם מחברת שאני כותב שם תווים לגיטרה לא
משהו רציני"
"שקרן!! מה יש שם!?! אתה חייב לספר כי המחברת שלך בסכנה!!"
"מה? ממי? ספר לי!! אני חייב לדעת!!"
"דקל רוצה את המחברת שלך ואני איכשהו נתתי לו אתה הקוד
לללוקר... אופס"
"מה?!?!?!?!? אני אהרוג אותך יא דפוק!!" הוא די כעס לדעתי.
"מה יש שם שזה כל כך חשוב?" לפי מה שהלך פה ניתן היה לחשוב
שבאמת הסודות הגרעיניים של מדינת ישראל נמצאים שם בתוך המחברת
של טל!!.
"עזוב זה לא עיניינך!! לך הביתה ואל תתקשר יותר לפה בחיים!!"
איך לעזעזל? איך הצלחתי בגלל שרציתי שידוך להפסיד חבר!!
עכשיו אני חייב למנוע מדקל להשיג את המחברת הזאת!! כי רק כך טל
יפסיק לכעוס ואני יוכל לקרוא מה יש בה!!
אבל איך אני אצליח? איך אמנע מדקל להשיג את המחברת של טל? אני
צריך מישהו מהחברים הקרובים של דקל בשביל שיעזור לי להסיח את
דעתו, מישהו שאפשר לדבר איתו, אבל מי?
את עומר לא כדאי לערב הוא מקובל יותר מכולנו ורוב הסיכויים
שהוא לא ידבר איתנו בכלל.
את שי ממש לא כדאי לערב כי דקל לא יקשיב לו ורק יעשה את ההפך
ממה שהוא אמר.
אז את מי כן כדאי? איזה מרגל מפנים כדאי לשלוח? ידעתי את
התשובה.


חלק ב'- הסוכנים: מרגלי העתיד ותלמידי ההווה.
מיקי. מיקי הייתה התשובה!!
היא נידבה לי מידע חשוב וסודי בלי שבכלל ביקשתי ממנה אז אם אני
אבקש ואפילו אשלם היא תסכים לעבור לצד שלי ולהיות סוכנת כפולה.
השאלה היא איפה אני מוצא את הבחורה המסתורית והמוזרה הזו?
מיד לאחר סוף יום לימודים ארוך ומייגע שטל כל הזמן התחמק ממני
ומניסיונותיי לשכנע אותו שזה היה בטעות רצתי במהירות לתיכון של
מיקי, הוא היה ממש מעבר לרחוב אז הגעתי ממש מהר, כפי הנראה
הכיתה של מיקי עוד למדה, אז חיכיתי בחוץ ליד הכיתה על ספסל.
"שחר(שם בדוי)?!? שלום!! סוף סוף אני פוגשת אותך! ידעתי שזה
אתה מהתמונות שלך ושל טל!" נשמע קול סקסי של בחורה מאחוריי,
קול מוכר, ידעתי מי זו הייתה, זו הייתה יעל, החברה של טל.
כשהיא התקדמה עם נעלי העקב השחורות שלה והחצאית מיני הכחלחלה
הזאת, ישבתי שם כמו טל בכנס מפלגתי של "עלה ירוק",
לא יכולתי לדבר, לא להוציא מילה ובטח שלא להחזיר את הלשון לתוך
הפה.
"מה עיניינים? אתה נראה שמח!" את צוחקת? איך אפשר שלא עם
החולצת בטן.... אממ חולצת כתפיים הזו?
"כן, אני בסדר, תווודה" (שיחקתי אותה קול)
"למה אתה פה? אתה לא לומד בתיכון גלילי? כמו טל?" מה? היא אמרה
משהו?
"אני מחכה למיקי אחת... היא לומדת פה"
"אהה.. מיקי? היא חברה טובה שלי!!" זה היה ברור כל כך זה תמיד
קורה בסיפורים גרועים כמו זה.
"וואלה? איזה קטע"  איזה קטע!! אני מת מצחוק!!- ציניות.
"למה אתה צריך אותה אם אפשר לדעת?"
" זה סודי... מצטער." תראו אותי הסוכן החשאי הדגול!!
" או נו שחר(שם בדוי) בבקשה?" תוך כדי שהיא מדברת היא שמה את
ידה על כתפי, מה שאוטומטית מפעיל אצלי כמה וכמה בלוטות זיעה.
"אני מצטער..." בליעת רוק  " אני לא יכול..."
"בבקשה מאוד?" עכשיו היא כנראה מאוד רצתה כי היא קצת הרימה את
החצאית שלה כאילו בשביל לסדר איזה משהו שם אבל הכוונה הייתה
ידועה, כל בחורה ובחור מכירים את תרגיל
"חשיפת הרגל" הידוע.... אותו תרגיל המפצח כל סוד מכל סוכן, לא
משנה כמה הוא טוב.
"אממממ אני צריך שהיא תעזור לי לקחת את המחברת של טל!" שיט !!
היא החברה של טל יא טיפש!!
"אהה טוב, צריכים עזרה?"
מה? החברה של טל רוצה לעזור לפלח ממנו משהו? זה מוזר! זה רק
מגביר את סקרנותי למה יש במחברת הזאת!!
"את החברה של טל! ואת רוצה לפלח ממנו משהו?"
"המחברת הזאת היא הסיבה היחידה שאני בכלל יוצאת עם טל! פשוט
חשבתי שדרך פיתויים הוא יביא לי אותה, אבל הוא לא חושב על שום
דבר חוץ מהסמים הדפוקים הללו! אפילו שהצעתי לו
לשכב איתי הוא אמר שלא עכשיו הוא יוצא לקנות חומר!"
ואוו זה היה באמת טיפשי, לא משנה כמה בן אדם מכור לסמים אף
נרקומן לא היה מוותר על לשכב עם בחורה בשביל סם, במיוחד אם
הבחורה היא בחורה כמו יעל.... ואוו טל היה מכור רציני.
"את רוצה לעזור? בבקשה אני אצטרך כל עזרה שיש!!"
בדיוק בשניה זו נשמע צלצול והכיתה של מיקי החלה לצאת מהשיעור.
כשמיקה יצאה יעל תפסה אותה ומשכה אותה לכיווננו ואמרה לה:
"מיקי מותק! את שחר(שם בדוי) ואני הולכים להשיג את המחברת של
טל לפני שדקל ישיג אותה ולמרות שאת אחת מהחתלתולות של דקל את
עוזרת לנו! ברור?"
"סליחה? אני לא אחת מהחתלתולות של דקל!, אני רק שם בשביל שפעם
אולי איזה מישהו יפלוט מידע שימושי ואני אמכור אותו למי שירצה.
ואני בפנים! אני רוצה את המחברת יותר מכל דבר אחר בעולם!!"
"השאלה היא מיקי..." אמרתי בקול רציני של סוכן שב"כ "אם יש לך
כישורים שיכולים לעזור לנו?" אי אפשר לקבל כל אחד או אחת! צריך
לדעת אם הם יכולים לעזור במשהו!
"וגם את יעל צריך לבחון אותך!!"
יעל שמעה את זה וידעה שהיא צריכה להוכיח את עצמה... אז היא
פשוט תפסה אותי והרימה אותי ממקומי ונישקה אותי בצורה כזו שזה
נראה כאילו היא בודקת אם יש לי דלקת גרון.
"ואוו!! יעל את בפנים!!" הסתכלתי על מיקי מצפה לעוד נשיקה טובה
ואז היא אמרה:
"שחר(שם בדוי) אני לא אנשק אותך אני רק יכולה לומר לך שאת
הקישורים שלי אי אפשר לראות או להראות ככה במסדרון"  זה הספיק
לי בהחלט!!
"מיקה את בפנים גם" "וחוץ מזה שתדע לך שחר(שם בדוי)" היא
אמרה:
"אם הצלחתי במשך כמעט שנה לעבוד במסווה בתוך החמולה של דקל
טרפז אני אצליח במשימה הקטנה שלך! אבל יש לי שני תנאים אם אני
מצטרפת."
"תנאים? איזה תנאים?"
"א- אני הראשונה שמסתכלת במחברת כי אני הכי מסתכנת פה, אם דקל
יידע שאני בוגדת אני מתה!
ב- אני מוסיפה עוד בחור למשימה ועוד מטרה."
"מי ומה!" אמרנו יעל ואני בו זמנית.
"את שי שירן אני מוסיפה לצוות"
מסתבר שלמרות שאני ידעתי שדקל ושי לא מדברים ושונאים זה את זה
בדם מה שלא ידעתי זה שלמיקי ושי יש מאין קבוצה קטנה המנהלת
מלחמה יומיומית עם החמולה של דקל טרפז, מסתבר שכמעט אף אחד לא
סבל את המאפיונר הזה.
"מוסכם שי בפנים גם, אבל מה היא המטרה שאת מוסיפה?"
"אני רוצה שניקח את המחברת ואז נחליף את המחברת במחברת אחרת
ושדקל יבוא נצלם את זה במצלמת וידאו ונשלח את הקלטת לחדר
מורים."
"מוסכם."
אחרי שעידכנו את שי בתוכנית והוא כמובן הסכים , הקבוצה הייתה
מוכנה, כל הסוכנים היו מוכנים למשימה וכל אחד והמיומנות שלו:

יעל- עם כוח הפיתוי המרשים ביותר שהלך על פני האדמה מאז ימי
קליאופטרה.
      עם מוח תככני שאף אחד לא מסוגל לדמיין על בחורה כזאת.

מיקי- עם מוח חריף לתוכניות מעולות המשוגע מספיק לאלתורים של
הדקה האחרונה.
        עם כוח משחק ושכנוע יוצאים מן הכלל.

שי- עם כישורים מדהימים עם כל פיסת ציוד, שי הוא הבן אדם
שמסוגל לפצח כל דבר וכל איש.

ואני- הבחור שמארגן את הכל ושומר שזה לא יתפורר מידית.

מה שלא ידעתי הוא שלמרות שנראה כאילו לכולנו אותה מטרה, לכל
אחד מאיתנו היה מטרה ומניע שונים לחלוטין!!



חלק ג'-  קוד-"מבצע לוקר 41721"
לכל אחד היה תפקיד במבצע ואחד לפני המבצע, שי היה צריך לארגן
כלים מיוחדים ואביזרים למבצע ויעל הייתה צריכה לארגן מפה של
תיכון גלילי:
"היי, משה! משה! שלום אני צריכה לדבר איתך!!" קראה יעל לעברו
של אב הבית של תיכון גלילי. משה שהיה אב הבית הכי צעיר
בהיסטוריית בתי הספר היה סך הכל בן 21 כרגע השתחרר מיחידה
מובחרת של צה"ל (יחידת השק"ם) ומידית התקבל לעבודה.
"שלום!!!!" קרא משה בקול רם שראה את גופה החטוב של הבחורה בת
השש עשרה שניצבה מולו " אפשר לעזור לך גברת?" אמר משה שהוא
פותח כפתור בחולצתו בניסיון לפתות את יעל,
יעל, מסטר בפיתויים מיד ראתה זאת והחלה להשתמש בזה לטובתה.
"ואוו לא ידעתי אף פעם שאתה כזה חסון, משה!" אומרת כשהיא מחקה
את משה ופותחת כפתור בחולצתה.
"כן, כן תודה, את צריכה משהו?" אומר ועושה שריר ביד ימין.
"כן אני צריכה עותק של המפה של התיכון" אומרת ושמה אודם.
"אני לא מורשה לתת עותקים לתלמידים בלי אישור" אומר ועושה
שרירי ביד שמאל.
ליעל נמאס מהמשחק העלוב הזה לא היה לה זמן או כוח לבזבז על כזה
פושטק.
"אני ממש צריכה עותק" ועשתה תוך כדי את "תרגיל הרגל" למשה
המסכן לא היה סיכוי.
בעוד שיעל השיגה את עותק המפה די בקלות המשימה הכי קשה ניתנה
למיקי, היא הייתה צריכה
להשיג מידע מתי דקל מתכנן לבוא לקחת את המחברת בשביל שיישאר
מספיק זמן בשבילנו לקחת ולהחליף ולצלם לפני שהוא בא.
"דקל!!! כוסון-על!!" אמרה מיקי את הסיסמא ונכנסה לתוך המחששה
של החמולה של דקל,
ישבו שם הרבה אנשים, אור מיכאלי השומר ראש של דקל, איתי
לבקוביץ' גאון המחשבים של דקל שדקל גורם לו לחשוב שיש לו עתיד
לידו וכמובן החתלתולות של דקל, הפעם הייתה רק אחת לידו
איזה עדי ,שהיא ראתה את מיקי היא לחשה לדקל משהו באוזן. מיקי
לא שמעה אבל הבינה שיש משהו מסריח אז היא החליטה לבטל ולחזור
לבסיס.
"לאן את הולכת בלי לתת נשיקה?" דקל ציווה. מיקי ביצעה לא הייתה
לה ברירה.
"מצטערת אני מסטולית היום דקל, סליחה" אומרת ומנשקת אותו על
הלחי.
"מזה? מזה על הלחי? מה אני סבא שלך?" דקל ציוה, מיקי ביצעה לא
הייתה לה ברירה.
"אני ממש מסטולית,סליחה שוב" אמרה ודפקה לו נשיקה צרפתית.
"תגיד דקל מתי הולכים להביא את המחברת של טל?"
"ביום שבת ככה בשבע בבוקר למה?" המשימה הושלמה,  עכשיו צריך
לחזור הביתה.
"סתם כי אני רוצה להיות שם שזה יקרה טוב אני אבוא,יאללה זזתי"
היא יצאה, דקל מהר אמר לאור שתי מילים ואור החל לעקוב אחרי
מיקי, אור היה חזק, אמיץ,
אמין ונחמד אבל מה הוא לא חשדן, טרף קל לבחורה כמו מיקי.
אור הרים מקל, כנראה דקל אמר לו שהיא לא יוצאת מהשטח הזה, מיקי
שמעה את הרמת המקל והסתובבה אל אור ואמרה לו:
"איזה צץ!!!!" אור נבהל, הוא נחשף זה לא יהיה קל!!
"מצטער מיקי אבל דקל אמר לי לטפל בך וזה מה שאני אעשה!!"
"אור, מותק, חבל עליך, תלך עכשיו ואני לא אגע בך" אור צחק לה
בפרצוף הוא לא מפחד מבחורה קטנה כזו. טעות הייתה בידיו.
היא פשוט באה אליו ואמרה לו: " אני בצופים, יש לי שבט, אתה
לבד, אתה מפחד."
אור הגדול פשוט לקח את הרגליים וברח, בחור או שניים הוא מטפל
בלי בעיה אבל שבט של צופים? אין סיכוי.
נפגשנו ביום שישי בערב בקניון, בערך שבע שעות לפני המבצע שאותו
כינינו "מבצע לוקר 41721" שזה היה מס' הלוקר של טל. יעל הביאה
את המפה ושי הביא את הציוד ומיקי, באה בריצה, היא סיפרה שדקל
חשף אותה ושאור ניסה לטפל בה, היינו צריכים להיזהר.
החלפנו לבגדי משימה:
שי לבש חולצה שחורה וג'ינס ואת התיק שלו הוא הפציץ בכלים
ואביזרים.
מיקי לבשה בגדים רגילים ביותר, טי-שירט ומכנסיים אבל הסיבה
היחידה כתבתי על קטע הלבוש היה בשביל לספר מה יעל לבשה!!!:
היא באה עם שמלת ערב שחורה עם גב חשוף, ונעלי עקב שלא נראו
מתאימות למשימה אבל בהחלט מתאימות לה, עם כאלה בגדים אני ושי
לא חשבנו איזה חצי שעה עד שהתחלנו להתעורר וגם אצל מיקי ראינו
עיניים של פינטוז, היא לא לסבית אבל תחשבו בהיגיון מי לא הייתה
לרגע חושבת על זה אם הייתה רואה את יעל?.
התקדמנו לעבר גלילי, כשהגענו הופתענו לדעת שבתור בית ספר שאין
לו אף פעם תקציב הם יכולים להרשות לעצמם שומרים בכניסה, לא
מקצועיים שני חבר'ה בני 17-16 ששומרים בשביל כסף לבילויים. זה
היה יכול להיות קלי קלות ליעל אבל שי התעקש להוכיח את עצמו:
הוא הוציא מהתיק מה שנראה בהתחלה כמו טייפ, זה היה טייפ.
הוא הכניס דיסק ואמר שנתחבא. מהדיסק החלו להישמע טרנסים!!
הייתי בשוק משימה סודית הוא שם טרנסים?!?! אבל הוא צדק בסופו
של דבר... השומרים באו ליד הטייפ והחלו לרקוד כמו משוגעים.
"נערים בני 16-17" שי אמר " אין כמו טראנס שיעסיק אותם, יש לנו
בערך שבע שעות עד שההשפעה תעבור". המשכנו פנימה.שי העביר אותנו
בעזרת ציוד חדיש: לייזר ,המצלמות ושלא נשכח גם את הכלבים ששמרו
על המסדרון של כיתות י'.
הגענו למסדרון ופה החלק הקשה. אנחנו תכננו שעל המסדרון ישמור
השומר הקבוע של המסדרון: ליאור ווקשטיין. אותו תלמיד שמתנדב
לכל דבר כי אין לו חיים טרף מאוד קל ליעל אבל נתקלנו בהפתעה!
על המסדרון שמר הילד הכי מקובל וחתיך בשכבת י' עומר לוי!!!
אם אני או שי היינו מנסים הוא היה מגלה בשניה, מיקי לא הייתה
יכולה לעבוד עליו כי הוא חכם בדוק כמוה , הסיכוי היחידי שהיה
לנו הוא יעל. יעל ניגשה בביטחון רב אל עומר לא יודעת איזה קרב
היה מצפה לה, ליעל זה היה כמו הקרב על גבעת התחמושת, עיקש
וקשה:
"סליחה? אתה יכול לעזור לי?" ניגשה יעל אל עומר.
"כן? מה אפשר לעזור לך? גבירתי?" ה"גבירתי" הזה סדק את יעל היא
לא ציפתה לג'נטלמן.
"אמממ אני צריכה" ששמענו את יעל מגמגמת התחלנו לארגן אביזרים
למקרה חירום אבל יעל סימלה לנו שהיא בסדר אז ויתרנו.
"שחר(שם בדוי) היא לא בסדר היא לא יודעת מה לעשות!!"
"אין מה לעשות מיקי! היא אמרה שהיא מסתדרת! תנו לה צ'אנס!" יעל
התאוששה והחליטה שהיא תנצח את עומר בקרב זה:
"אני צריכה לפתוח לוקר כאן" והצביעה על הלוקר של טל.
"זה הלוקר של חבר שלי,טל, אני צריך לראות אישור" יעל התחילה את
משחקיה.
"אבל הוא מרשה לי" אמרה ופתחה ריץ'-רץ' בצד השימלה שעשה פתח
שממנו פתאום הציצה רגלה של יעל. עומר לא נראה מתרגש מי יודע
מה:
"אני מצטער,אני צריך אישור" אמר והצביע על הדרך החוצה תוך כדי
שהוא עושה שריר ביד ימין. יעל כמעט נפלה, היא מפסידה, היא
צריכה לעשות משהו רציני:
"אבל אני ממש צריכה משהו מהלוקר!" אמרה ועשתה את "תרגיל הרגל"
איך אתם שואלים היא כבר חשפה רגל מקודם? אוקיי נסביר: היא פשוט
הרימה את הריץ'-רץ' עוד יותר למעלה עד שראו לה ממש את הירך
ובמקום שבו ציפיתם לתחתונים....אין.
אולי עומר היה חתיך ומקובל ואתגר לא קטן ליעל, אבל "תרגיל הרגל
המשופר" שלה חיסל אותו
הוא התעלף על המקום עם הלשון בחוץ.אנחנו מהר רצנו ללוקר, פתחתי
את הלוקר ושם היא הייתה, מחברת חומה,קטנה של 14 שורות לא משהו
רציני,לא נראה כמו משהו שבשבילו יוצאים למבצע חשאי. לקחתי את
המחברת שקיבלתי מאחורה פתאום מכה בראש, לא התעלפתי אבל זה
כאב!! זו הייתה מיקי! עם מקל ביד!:
"מה את עושה?? מיקיהשתגעת?" היא חייכה בחיוך זדוני.
"אתה עדיין לא מבין?" ידענו שלא יכול להיות שאתה לא יודע מה
נמצא במחברת, ושאתה בטח יודע ונתת לנו את הקוד הלא נכון ללוקר
של טל.
"אז את בעצם סוכן כפול אצלנו??!" היא שוב חייכה.
"מזה אצלנו??" אמרה יעל בחיוך עוד יותר זדוני.
"גם את?"  אמרתי בצרחה.
"ואני!!" צעק שי. הייתי מוקף בבוגדים, כולם עבדו עליי אני מת.
זה מה שנקרא בחיי הריגול
"קן חפרפרות" שפתאום הכל מתהפך נגדך.
"מגיע לך!!" צעק פתאום דקל. שהגיע משום מקום ולקח את המחברת
ממיקי.
"ידעת שיצאת מהסיפור עם אור יותר מידי בקלות מיקי!!"
"מה לעשות שחר(שם בדוי) יקירי לפעמים זה קורה, אם הדברים היו
אחרת אולי היינו באותה קבוצה" דקל החל לקרוא במחברת של טל
וצחק!!
"מה כל כך מצחיק!!??" דקל נראה כאילו הוא בשוק לגמרי!!
"הוא קרא מה יש שם זה למה הוא צוחק" זה היה טל!! סוף סוף מישהו
מהטובים.
"מה יש שם טל?"
" זוכר מה אמרתי לך שיש שם, ששאלת אותי?" (להיזכר לכו לחלק
א'.)
 "כן, אמרת בצחוק, תווים לגיטרה"
דקל נתן לי את המחברת שמוזר מאוד היו בה מאין תווים.
"אתם מבינים? דקל,שחר(שם בדוי), יעל ומיקי? לא תמיד הכל שקרים
ומניפולטיביות בחיים, לפעמים יש כאלה שמדברים אמת."
זה הלקח של הסיפור חבר'ה. אני המשכתי בחיי וכולנו המשכנו אבל
את הלקח שטל לימד אותנו לא שכחנו.
אבל את הדבר שבאמת לא שכחנו זה את "תרגיל הרגל המשופר" זה נשאר
לעד.