אתה מרחף בקצוות,
איזה מלאך מבולבל
ואני בשניה הופכת מאדם בן ארבעים
לילדה מציקה בת שתים-עשרה
עד שמוצאת בך את המילה הנכונה,
אף פעם לא מה שיביא לי את השקט,
לא נועדת להיות זה שישקיט אותי
ובחוצפתך - אתה מתעקש להזכיר את זה
שוב ושוב, בכל שיחה.
כמו: אל תתפתי להאמין,
אל תגרמי לי לשאת את העול הזה שוב-
אני מלאך, אני פרפר, אני ילד
לא מוכן למחויבויות של העולם הזה
ובחייך- תפסיקי לדבר.
תכנסי למיטה, תאהבי אותי קצת
גם מלאכים רוצים להרגיש נאהבים
ומה את בכלל מתקיפה אותי,
עם כל הרגש הזה-
את לא יודעת כמה התרוצצויות
נדרשות להשקיט את הרעב הזה שאת פוערת בי
ובחייך- תפסיקי לדבר.
2001, לעודד |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.