מוטי גונן / מעל לגשר |
שלא עמדתי מעל הגשר,
הרבה מאוד זמן
שלא ראיתי את הכל
עובר מתחתיי,
הייתי חלק,
אבדתי את השעון,
דבר לא הורה לי על
שעון החול האוזל,
דבר לא מעיר אותי,
דבר לא מרדים.
שואב מהלב קילוחין
אחרונים של דם,
לא רץ, אבל מתנשף
הדופק מהיר, המח פועל
גם בלי חמצן.
28/4/01
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|