החדר עליי סוגר כשהשקט ממני והלאה
פיתול בתוך פיתול, ושקט בעצב מהול
הובסתי בידי שדוני הלילה וחשכת נכאים מאמללת
ושוב היית פה, ושוב היה טוב
הרדימי אותי בשיקוייך המתוק, בשיקוייך המתוק מדבש
ושוב התרחקת, ושוב לא זכרת
לפעמים נדמה ששנתך ערבה ככל ששלי מתייסרת
טוב לך ורע לי, כיף לך שרע לי
עבד כי ימלוך על שער הזמן, שהסבל ממנו והלאה
אך אוויל שכמותי שכח את עצמו, מנושל הגיון, מדושן כילדון
שהניח סכין ביד מרצחיו, שבשם האהבה שכח את אחיו
והלוא רצחת את שנתי במו נפשך
ערגה לשלווה - אל תטעי לא אלייך, ערגה לשלווה בלעדייך
רע לך שטוב לי? |
