אם הייתה לי אפשרות לבקש משהו אחד מהאל
כמובן בהנחה שהוא באמת קיים ופועל
הייתי מבקש דבר אחד קטנטן
שאין שני לו בהבנת העולם הפעלתן

דבר כה לא חשוב אך כה חיוני
עניין כה רדוד אך ממש לא משני
להבין דבר אחד לגבי המין השני
איך פועל אצלן המוח הראשוני

מה הן רוצות כשהן אומרות שהן אוהבות
מה הן רומזות כשהן "לא יודעות"
מה הן מתכוונות כשהן רוצות זמן לחשוב
ומה קורה להן שהן לא מקבלות את הטוב

האם הן חייבות פשוט לא להאמין בקיומו
של גבר שאינו אנוכי ואוהב את העולם סביבו
של גבר שמתעניין בהן מבחינה רגשית
שלא רוצה להכניס אותן למיטה כמטרה ראשית

למה הן מרחיקות מעליהן דווקא את האמת
ומושכות אליהן את זה שבאוויר חורט
מילים לא מבוססות שמתנופפות ברוח
שייעלמו באותה מהירות שגיר נמחק מלוח

מדוע כל פעם שמישהו חושב שהצליח להתקרב
מבקשים ממנו בעדינות לא יתרה שלא יתערב
הוא נתקל במחסום כה רחב של פרשיות עבר
ודווקא אלו שלא מתקרבים זוכים במסלול הקצר

אז היכן ההיגיון אני שואל אתכן נשים נכבדות
כי מסרב אני להאמין שחסר הוא בתבניות
אחת או שתיים זה לא מפריע באמת
אבל אחת אחת בלא בולם ועוצר זה כבר חטא

למה לפוחז פותחות אתן את דלתות ביתכן
ולזה שבפרחים אוחז אתן לועגות ביניכן
מדוע בן הבלייעל הוא זה שיזכה בלבבכן
וכשישבר הוא תבואו לבכות על דלת השכן

איך אתן תמיד יודעות להתחנף לאותו מסכן
שבאמת בכל לבבו ומאודו אוהב אתכן
לנצל אותו עד טיפת דמו האחרונה בבכי ודמעות
ואז לרוץ שוב לאחר ולחזור על הטעויות

הרי מעולם הוא לא יפגע בכן או יינצל
אז למה פשוט בו לא להתעלל
הרי טרף קל הוא הפתי האוהב
והרי לא יהיה אכפת לו שוב להתאכזב

תמיד הוא יהיה כאן בזרועות פרושות
רק מחכה לך עם עיניים מתאוות
למגע, לחיבוק ללטיפה
טיפת יחס וחיקוי של אהבה.