היה היה איש. סתם עוד ברנש רגיל בתכלית. ולאיש היתה ציפור
הידועה בשם קנר, אותה רכש זה מכבר בחנות חיות לא רחוק מביתו.
ולאיש היתה משפחה. ולקנר לא היתה. לא בסביבה שהוא נמצא, בכל
אופן.
האיש רכש את הקנר במבצע, כמו כן קנה לו גם כלוב תואם, וקנרית
נקבית שמצאה חן בעיני האיש. וגם קצת אוכל שאמור להספיק לאיזה
חודש-חודשיים, ונדנדה לתלות בכלוב.וקצת ויטמינים.

כעבור כמה חודשים הקנרית נפטרה לה ועברה מן העולם. ככל הנראה
מחלה סופנית או סתם סוף חולה. והאיש נתן לו לקנר קצת זמן
להתאושש מהטראומה הנוראה שפקדה אותו, וחצי שנה לאחר המקרה קנה
לו שוב קנרית.
חודשיים לאחר מכן, על אדן החלון בו נהג האיש לשים את הקנר
וזוגתו מדי יום, בא בז טורף רשע ומרושע ונעץ את טפריו
האימתניים בקנרית האומללה, שלא נקפה אצבע בכל מה שקשור להמלטות
שלה עצמה מציפורניו, וכך, בעצם, מצאה אף היא את מותה. האיש
החליט שזה לא עסק, וקנה לקנר שלו עוד קנר-זכר-חבר.
בערך חודש-חודש וחצי לאחר מכן האיש מצא את ראשו של הקנר הזכר
החבר החדש טבוע בתוך המיתקן ששימש לשתיית מים, ללא רוח חיים,
ושום רוח אחרת, בכלל.
יום אחד, תוך טיול לילי אחד, מאותם טיולים ליליים אותם נהג
האיש לערוך מדי כמה לילות כשהיה מתחשק לו, מצא האיש גוזל של
ציפור דרור מוטל נטוש ובודד אך חי נושם וקיים על המדרכה, אסף
אותו האיש אל ביתו, ושם אותו בכלוב יחד עם הקנר שלו. הדרור מת
מקץ יום.
שאל האיש את הקנר:
-איך זה שכל ציפור שנמצאת איתך בכלוב מתה באיזשהו שלב,ואתה
היחידי שתמיד נשאר בחיים?
אמר לו הקנר:
"צויץ".
אבל האיש לא ויתר:
-תסלח לי, קנר חביב שלי, אך אם הצלחת לשרוד בכזאת אסרטיביות,
סימן שיש לך אינטליגנציה ששווה קצת יותר מסתם איזה "צויץ".
תתחיל לדבר. ויש לי שאלה אחרת אליך. איך זה שאתה נמצא בכלוב כל
היום, מתים לך כל חבריך לזן, זכרים ונקבות, אתה תלוי בחסדיי
בכל מה שקשור למחייתך, כל-כולך נראה כל הזמן עורג לחופש,לצאת
מהכלוב המזורגג הזה שלך, ובכל זאת-תמיד, אבל תמיד אתה נראה
מאושר, חייכן וקופצני, מכשכש בזנבך, מצייץ, וכמו שאני
רואה-תמיד טוב לך?-גלה לי נא את נוסחת הפלאים שלך ואשלח אותך
לחופשי.
"שכנעת אותי" נכנע הקנר האינטליגנט לנוכח הפצרותיו
האקזיסטנציאליסטיות של הבעלים שלו.
"טוב," המשיך הקנר, "אז קודם כל שתדע לך, שאתה לא עושה לי שום
טובה בכך שאתה שולח אותי לחופשי, משום שאולי שילמת סכום כסף
בעדי, אבל אני לא רכוש שלך, ולא של אף אחד אחר, וגם בכלוב שלי
אני מרגיש חופשי, כי כך הורגלתי מהיותי גוזל טירון.
דבר שני שיש לי לאמר לך, אדם יקר, אני לא מכשכש בזנב, פשוט מאד
אני ציפור ולא כלב, אלו הם הרפלקסים שלי בתור ציפור ותו לא.
תמיד טוב לי ויהיה לי טוב מפני שאני לעולם לא חושב על כלום,
פשוט חי את הרגע, הכלוב המזורגג הזה, כמו שאתה מכנה אותו, הוא
הארמון שלי ואני מלך בו בלי נתינים, אני כלל לא עורג לשום חופש
מפני שאני מרגיש תמיד חפשי .טוב, אולי סתם מעניין אותי מה הולך
שם בחוץ, מתוך התעניינות גרידא ולא מתוך איזה רצון מייאש, אולם
אני בספק אם אני אשרוד שם בחוץ, לאחר שהתרגלתי לחיות במה שאתם
קוראים "שבי";
לחבריי בעלי הכנף שמתו סביבי היו בעיות נפשיות עמוקות; הגוזל
של הדרור מת לאחר שהסברתי לו מפורשות שאני פשוט לא אמא שלו
ולעולם גם לא אוכל להיות אמא שלו, הקנר הזכר שהבאת לי היה
הומו, והוא התאבד בתוך המיתקן של המים לאחר שהבהרתי לו נחרצות
שאני סטרייט ולא מעניינת אותי העובדה שהוא שהוא מאוהב בי;
הקנרית שהבאת לי היתה אמנם זיון טוב, כוסית, חטובה והכל, אבל
מטומטמת לגמרי, משום שזו טעות בסיסית של קנר לחשוב שבז טורף
הוא חתיך וזיון איתו יכול להיות מעניין, וזאת על אף שהזין שלי
יותר גדול משלו;
הקנרית הראשונה שהיתה איתי נפטרה כתוצאה מהתקפת אסטמה אחרי
הלילה החורפי שהואלת בטובך להשאיר אותנו בחוץ; אני בהחלט לא
תלוי בחסדיך בכל מה שקשור למחייתי ולא אכפת לי אפילו שתרעיב
אותי למוות, ממילא אין לי מה להפסיד, אני פשוט חי את היום, את
הרגע, ושלא תשלה את עצמך שאתה יותר חפשי ממני."
האיש המסכן היה המום מפתיחותו של הקנר החכם שגרם לו להרגיש -
"עם כל ההתחייבויות שיש לך על הראש" המשיך הקנר באין
מפריע-"אשתך, הילדים, האוטו, הביטוחים, המשכנתא, המיסים, ביטוח
לאומי, האוברדראפט בבנק שאלהים יודע איך אתה מתכוון לכסות אותו
ביובל הקרוב, הפקקים שאתה תקוע בהם כל בוקר, כל הכסף שאתה שורף
על שטויות, החניות שאתה מחפש כל בוקר, האנשים שאתה כל כך תלוי
בהם, -סלח לי, איש יקר, אבל אתה נמצא בכלוב הכי צר, הכי צפוף
,חנוק מסריח ודחוס שיש, אחי בן-האדם.
אז תעשה לי ולעצמך טובה ותחסוך מעצמך את הדיבורים המיותרים
האלה, אני מאוד מעריך אותך על כושר ההשרדות שלך, אני בספק ,ואל
תיעלב ,אם יבוא לי לדבר איתך עוד פעם, רק שתדע בהזדמנות זו
שאני לא סובל את הגרגרים השחורים הקטנים המעצבנים שאתה שם לי
בתערובת של האוכל שלי, אז אם בזין שלך, תחסוך לעצמך כמה גרושים
ותקנה לי רק את הארוכים הגדולים ואת העגולים הבהירים,כמו אלה
של הגראס שאתה מעשן כל היום, שיהיה לך לילה טוב, ואני מאוד
מצטער אם ביאסתי אותך קשות ,כנראה שזה לא בדיוק מה שרצית
לשמוע, לא ממקורו של הקנר שלך, בכל אופן, אז לילה טוב. צויץ,
צויץ צויץ."