חנה פיתחה לעצמה משחק חדש, קוראים לו
"בואו-נראה-אם-אני-יכולה-לזהות-את-הקול-של-החברה-שמתקשרת-לאליה-עכשיו".
אליה זאת הבת שלה, בת שבע עשרה טיפוסית למדי, נטיות לדיכאונות,
לב שנשבר כל דקה, תלמידה ממוצעת, נראית בדיוק כמו אמא
בצעירותה(אחרי הניתוח באף) אבל נראית גם בדיוק כמו אבא , אבל
עליו לא נדבר הפעם כי זה סיפור על אמהות ובנות. כלומר, אמא
ובת. כלומר, אליה וחנה.או להיפך. היה פעם סרט "עירית ואירית",
זה קצת מזכיר.
אז חנה היא אשה.
אשה אמיתית כזאת, עד כדי כך שאני אהפוך את זה לאישה.
יפה מאוד, עגולה במקומות הנכונים, ציצי הכי יפים שיש.
אליה ירשה אותם ממנה, אבל של אליה יותר גדולים.