|
אשה ורודה עם שיער לבן יושבת במרכז ומדברת לעצמה
כולם יושבים מסביבה מהנהנים, כאילו מקשיבים לכל מילה
והיא מדברת ומדברת
בעיקר לעצמה
ילדה-אישה מגלה משמאלי את עובדות החיים
נכנסת לעניינים
רקדנית מלידה, מתה להיות כוכב
רק שלא תתאכזב. יש לה לב של זהב
וסבתא זקנה התיישבה ליידי
רושמת כתובות על מפית של נייר
עוד מעט היא תשכח את כל מה שכתבה
ותזרוק את הנייר על הרצפה
וכל פנים שעוברות יש עליהם סיפור
וכל מבט שבוחן יש בו זכרונות
ועצב ושמחה וגעגוע וברכה
והרבה שמחפשים אהבה
שליח עם קסדה בצבע אדום
וסטודנט שרושם על נייר של עיתון
ויפנית שלובשת גרביים עם לבבות
וחולצה מלאת משבצות
הסבתא הזקנה הלכה לה מזמן
והילדה-אישה כבר לא בעניין
היא כבר לא רוצב לרקוד. היא עכשיו ממהרת
ורק הדודה הוורודה עדיין מדברת ומדברת ומדברת...
וכל פנים שעוברות יש עליהם סיפור
וכל מבט שבוחן יש בו זכרונות
ועצב ושמחה וגעגוע וברכה
והרבה שמחפשים
אהבה |
|
|
מה יקרה אם יום
אחד במה חדשה
תיפול, וכל
הסלוגנים שלי
יימחקו? אני
אפסיק להתקיים?
שמואל
איציקוביץ'
מתקשה להפריד
בין החיים
לסלוגנים.
אולי כי הוא
קיים רק
בסלוגנים.
תגובת מערכת:
וזה היה סלוגן
עם רפרנטים חוץ
דיאגטיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.