"אם צעדת אלף לי מבלי להתעייף, הרי זה משום שעשית דרכך במקום
שאין בו אוייב" (סון טסו)

אומרים תמיד שבאהבה כמו במלחמה, אין חוקים. אני חושבת שאם זה
כך, דווקא אני, שהייתי היחידה שקיבלה בקורס אסטרטגייה פיקוד
ושליטה מאה (ואגב כך, נפגעו תלמידי פו"ם האורחים, עד עמקי
נחושת דרגתם), הייתי אמורה להיות אלופה באהבה.

מבין שלושת מרכיבי המלחמה הקלאסיים שניים מהם הם גם רכיבים
קלסיים באהבה. הראשון שבהם הוא הרכיב הפיסי: היחס שבין הכוחות,
התמרון, הקרקע והטכנולוגיה, השני, הוא הרכיב הסטטיסטי שהוא
הקשר שבין המקריות, הסיכויים והסיכונים, הרכיב השלישי הוא פחות
רלוונטי לענייננו אלא אם כן הנוגעים בדבר הינם סכיזופרנים, שכן
גורם זה הוא פסיכולוגי ועקרו ביחסי ההשפעה שבין הפיקוד הגבוה
לכפופים.

הרכיב הפיסי, הוא פחות בעייתי וככל שמרבים לתרגל (רצוי לתרגל
על רטוב, התרגול היבש כמוהו  כהזזת חיילי בדיל על לוח עץ)
מגיעים לשלמות של תמרון, מכשירים את הקרקע ומשדרגים טכנולוגיה.

המישור הבעייתי הוא המישור הסטטיסטי, ראשית משום שאף פעם לא
הייתי טובה בסטטיסטיקה, שנית משום שהייתי גרועה עוד יותר
בפיזיקה (התעניינתי יותר, בנוגע לגודל החבורה שהותיר התפוח
בנופלו על פדחתו של ניוטון מאשר בתיאורית הכבידה) ושלישית -
ככה.

ניתוח מושכל של אסטרטגיית אהבה בנסיבות מלחמת קיום שבין המין
המפותח (אנחנו, הנשים) ובין אלו שנותרו מאחור (אתם, הגברים)
מחייב אותנו להעדיף את עקרון ה- Vernichtungs הקלאוזביציוני
או בעברית מדוברת, "עקרון ההשמדה" שעיקרו בהשמיד את כוחו של
האוייב, כלומר הבאתו למצב שבו לא יוכל להמשיך בעימות.
לאחר שנקבעה האסטרטגיה, כל שעלינו עתה לעשות הוא להחליט על
הטקטיקה הראוייה וכאן ישנן שני חלופות עקריות תורת ההתשה ותורת
התמרון. מסיבות ביולוגיות ברורות, אנחנו חייבות להעדיף להשמיד
התנגדותכם תוך כדי התשה.

יש לציין כי לאורך אלפי  שנות לחימה,  תורת ההתשה הוכיחה עצמה
כבלתי רלוונטית אל מול תורת התמרון אולם, במישור שבינינו
לבינכם, היא עולה עשרות המונים על תורת התמרון.
הסיבה ליחסים ההפוכים במישור הטקטי שבין מלחמה ושלום עומדים
בעיקרם משום שתורת התמרון מניחה נצחון במערכת דינמית סגורה
הכוללת שלושה רכיבים שאתם, ממש לא עומדים בהם:
הרכיב הראשון, שיקוף רצונו של היריב והטמעתו - ממש.
הרכיב השני, הוא הרכיב הסינגרטי, היינו שהשפעת השלם שבכם צריכה
להיות גדולה מסכום החלקים שבכם - גם כאן אין צורך להרחיב
בעניין.
הרכיב השלישי, הוא שעליכם להיות עצמאיים במסגרת המשימה - חלקכם
כן, רובכם לא.

שורש הבעייה הוא במישור הסטטיסטי והפיזיקאלי, שכן ההתשה
המבוססת על דו-ממדית של מסה וזמן, מוכחת כבלתי יעילה במשולש
תמרון אווקלידי של שיווק כח אש, ניידות ושרידות, או משולש נוסף
של אורך גל, חספוס וחוזק שמניח דגם עבירות בתנאי שטח מגבילים.

אני ממש לא יכולה להרחיב במישור תלת ממדי זה והסיבות לכך
מפורטות לעיל, קל לי יותר לחשוב במונחים לינארים למשל, לפי
המשוואה של לנצ'סטר שהציע, בנסיבות של דו-קרב להפעיל אמצעים
גדולים פי שניים, כדי להבטיח סיכויי הצלחה של שניים לאחד.
אז ככה, בתפנית של 360 מעלות בצל (שזו גם המכפלה הזוויתית
האווקלידית הרלוונטית), אני מתחילה לצעוד.