פרפר אחד, לא מיוחד, אפור ורגיל, ישב לו בפינה חשוכה, הרחק
מהאור הבוהק של נורות הניאון שאותן הפרפרים האחרים חיבבו
במיוחד. שאלתי אותו למה הוא לא יחד עם שאר הפרפרים, באור. "אני
פרפר של חושך" הוא ענה לי, והתעופף ישר לתוך אחת הנורות.
יכולתי לשמוע את כנפיו נחרכות, את גופו מתפצפץ, ונדמה לי
ששמעתי אותו חוזר על עצמו, "אני פרפר של חושך". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.