אני ראיתי אותך היה לך מבט תמים , אבל אנשים עצמו לך את
העיניים.
אתה שאלת אותי "למה את בוכה" ואני רק שתקתי.
אני זוכרת שאמרת שנרוץ בשדות ונתמלא פרחים .
אבל רק אתה התמלאת.
אני זוכרת את היד החמה שליטפה והרגיעה וחיממה את כולי.
אבל עכשיו היא קרה , קפואה מאדמה.
הם אומרים שאתה תמיד תהיה איתי , אבל אני לא רואה אותך.
רק בלילות לפעמים אני עוצמת עיניים , אתה לוקח את ידי ורץ איתי
בשדה אתה לוחש ואומר שהשדות האלה שלנו...אבל שאני פוקחת עיניים
אני שוב לבד והדמעות המלוחות נשארו איתי.
אני איבדתי את היד החמה , ואת השדה הפתוח , אני איבדתי את היקר
לי מכל...אותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.