אהבה, היא כמו קרן שמש, המאירה דרכו של עיוור.
אהבה, היא כמו חרבו של השטן, רוצה רק לבתר.
אהבה, היא חלום ענוג פורח, שבו אתה מרחף.
אהבה, היא מפח נפש פוקח, שאותך כבר מעייף.
אהבה, היא צלמית משתקפת באורה, מלטפת את מר לבבך.
אהבה, היא קרדום, להלום לרסק ולבלום חלומות נעורים.
אהבה, היא שטיח רך, עליו בשמחה תתפלש ותרקוד.
אהבה, היא מכה לא כתובה בספרים, אך מכה ברבים וטובים.
אהבה, היא נאת מדבר מוצלת, אליה ינהר הצמא.
אהבה, היא תעתוע, המקרטע ומשגע כל מאמין.
אהבה, היא כמו מים זכים הממלאים נחלים ופלגים.
אהבה, היא  נהר שוצף וקוצף המסיר מדרכו כל מחסום רופף.
מי ידע מה זאת אהבה?
מי את כוחותיה ישבה?
מי יצילנו מידה?
מי יובילנו לתוכה?