כשצה"ל נלחם עכשיו בשטחים נגד המחבלים, שבמיילא ימותו תוך יום
או יומיים . לא עובר יום שאני מנסה לחשוב על למה הכל התחיל.
המלחמה הארורה הזאת כמו שאני ,נערה ישראלית בת 18, רואה אותה
הפכה ממלחמה של אנשים תמימים ו"חסרי עונים" בטרור, למלחמה של
טרור בטרור. הערבים טוענים שאנחנו "טובחים" בהם, ויכול מאוד
להיות שהם צודקים, אבל בתאכלס, כל מה שאנחנו עושים זה בעצם
מקדימים אותם מדבר שהם היו עושים במילא,הורגים אותם, ועם הקטע
הזה של השאהידים כל כך חשוב להם וזה כזה כבוד גדול בשבילם, אז
במקום לצעוק עלינו ולהאשים אותנו הם צריכם להודות לנו.
אני נגד מלחמות, הן דבר מיותר שהופך את העולם למקום מריר יותר
שכולו אינטרסים, אבל אם כבר יש מלחמה בבסיס שלה צריכם להיות
כמה דברים עיקריים:
מטרה "מוצקדת" וקבועה לאורך כל המלחמה
איזור מסוים ויחיד בו היא תתרחש
החלטה של כל הצדדים מסביב שאינם קשורים במלחמה האם הם
ניטרליים
שהניטרליים ישארו נטרליים
לכל צד חייבים להיות תומכים
אם למלחמה אין הדברים הנ"ל המלחמה אינה "כשרה" תקראו לי תמימה,
ואתם יכולים לצטט לי את המשפט הקיטשי והידוע שבמלחמה כמו באהבה
אין חוקים וכללים. אבל לפי דעתי מלחמה בלי הכללים האלה היא לא
מלחמה, או לפחות לא אחת ששווה ללחום בה, והמלחמה "שלנו" ברגע
זה איבדה כל בסיס אף אחד מהצדדים כבר לא זוכר למה היא התחילה,
ולמה היא צריכה להיגמר חוץ מן הפקודה להרוג ,אנחנו הורגים אותם
והם הורגים אותנו, ואנחנו עוד מתפלאים למה כבר כולם נגדנו. אז
לכל הפלשתינאים ולכל החיילים הסדירים והמילואמניקים, לכל ראשי
המדינות באשר הם יש לי עצה אחת בשבילכם:
תפסיקו את המלחמה הארורה הזאת אם לא בשביל לחתום על הסכם שלום
או הפסקת אש, אז בשביל לשבת רגע ולחשוב למה הכל התחיל.
ואם וכאשר תגיעו למסקנה הגיונית וברורה פה אחד-תרימו לי
צלצול.
מנערה
מבולבלת |