הוא הלך, הוא הלך למילואים. הוא יחזור. הוא חייב!
היום בבוקר. לקום ולראות אותו ליד השולחן עם תיק חאקי הגדול,
שרק יושב שם וכאילו אומר לי:" את רואה איזה גודל אני?! זה בערך
הגודל של המילואים! הרבה זמן.
צו 8 קוראים לזה, חרא של דבר!
זה היה היום, היתי מדוכאת- לאן תלך?! לא אמרו לך, רק תבוא -
והם כבר יגידו לך לאן. לכמה זמן? הרבה, אולי חודש.
ומה עם היום הולדת שלי?! עוד כמה ימים, פה, בבית- ואצלך? איפה
תהייה אתה? בעזה? בג'נין? שכם? רמאללה?
רק לא בג'נין.אנשים לא תמיד חוזרים משם, ואני, אני רוצה
שתחזור!
אנשים צוחקים, אומרים שאני מגזימה, אבל מה לעשות שבלב יש הרגשה
מסריחה!
כשאמרת שלום ירדה לי דמעה,ונשיקה על הלחי וחיבוק ארוך..שלא
יגמר!
אז אולי זאת סתם הגזמה וזה סתם מדכא, אבל...
אבא תחזור, תחזור ומהר. אלי שאוהבת מאוד ומחכה רק לך,
גם ביום הולדת- "היום השמח בשנה".
מוקדש באהבה לכל הילדים בישראל שמחכים בבית לאבא, שיחזור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.