להט הרגש, חוסר אונים
מגע מלטף, נשיקה בפנים
אמרת שלא-
רציני זה לא מתאים
רוצה לשחק, לבלות
להנות מהחיים
אמרת שאין זמן בין עבודה ללימודים
אמרת שרחוק
אמרת- לא מתאים
ואחר כך רבנו
חצי בצחוק
ועמוק בלב- התחשק לי לבכות
מגירה, מגירה הדמעות נדחסו
הן עולות על גדותיהן
השערים ננעלו!
ואז חייכת, כל כך בתום ואמרת שאתה לא מתכוון
לא באמת רוצה ליצור גיהנום
ולא הבנת למה אין תגובה
לא פיזית ולא מילולית
רצית חיוך, רצית ברכה
רצית מגע אנושי- אולי סוג של חמלה
רצית אותי- פשוט וברור
עם כל המוכה, הכהה והלא סגור
רצית להגיד- אני כאן בשבילך
גם כשקר, גם כשעצוב, גם כשסתם
רצית להגיד שלא יאונה לי כל רע
שבעצם הכל חיובי, הכל פה ברכה
אבל אני שמעתי סערה משתוללת בחוץ
שמעתי דפיקות על חלון, דפיקות בלב
דקירות חוצבות בסלע ליבי
חוצבות איקס גדול
כל כך ברור וממשי
כל סיכוי לאהבה של אמת
לרגש אמיתי עם כל הנסתר והחטא
נפסל באחת!
סלע גדול הוצב למארשותי
ומהסלע זורם נוזל אדום, עקוב מדם
ואתה לא תבין מה חמור המצב
לא תבין עוד סיכוי שנכזב.
לא תבין איך עוד סתם יום חורפי ומעונן
סתם גולל על עוד פרק של זמן
לא תבין איך מעכשיו הכל משתנה
איך מעכשיו שום פרח לא נראה כל כך יפה
אז,darling, יום טוב שיהיה
ואל תתבאס- כנראה זה עוד שלב בחיים
נראה כבר מה יהיה
תמשיך לבלות, להכין שיעורים, לצלם
תמשיך לנסות להכחיש- אני פשוט אתעלם. |