אנשים יקרים
ראו! ראו! הנה מפציע השחר החדש עלינו, המילניום, עידן הקבלה,
העידן החדש, יראו אותו האנשים כפי שיראו. אבל רואים הם שהפציע.
רואים הם את הפס הצר של השמש החדשה העומדת לעלות עוד מעט. עוד
קצת והיא כבר מופיעה.
אבל מי מאיתנו יתעורר לראות את הזריחה הנפלאה הזאת של השחר
הבא?
ומדוע האדמה והשמיים חייבים להיצבע באדום לפני עלות החמה?
למה תניפו חרב ולמה תבכו בניכם ובנותיכם?
ובאותה שעה. בעת הים נסוג אחור, פוחד הוא הים מאכזריותכם בני
אנוש יקרים. הרי לא לשווא נקראתם בני תמותה. תמותה נקראתם
ותמותה הבאתם. תמותה רבה.
ובכן אומר אני. השמש תעלה ועימה השחר והטבע. והוא יגבר. והוא
יכול על כל מביאי התמותה. בני תמותה, אנשי תמותה. רוצחים
וגנבים. שקרנים ובני עוולה. הים הנסוג ישטפכם והשמש העולה
תיבשכם. ולבסוף בתומו של עוד יום בן אלפי שנים על פני כוכב
הלכת ארץ יעלם לעד גזע עלוב והרסני. המכחיד יוכחד. וחיים חדשים
יבראו בכוכב.
Extinction is forever |