|
הייתי תמימה אז הלכתי ליער
ביער ראיתי פרח עד פרח שחור עד פרח שחור עד סגור
התחלתי לבכות דמעותיי נפלו על הפרח
עלי הכותרת של הפרח נפתחו
הבטתי לתוך הפרח
בתוך הפרח שכנו דמעותיי מהולות בטיפות דם
ואז שמעתי את קול בכייה של האנושות מהדהדת לה ביער
הסבתי את ראשי לאחור וראיתי ערימה של שלדים מוטלים על הקרקע
החזרתי מבטי אל הפרח ניסיתי בכל כוחי לעקור את הפרח מן האדמה
אך ללא הועיל
כחכחתי בגרוני ופצחתי בשיר:
פרח שחור עד פרח שחור עד
שואלת אני אותך רק שאלה אחת
למה שלא תעזוב את העולם לבד
גם ככה אתה לא מועיל לאף אחד
לתשובות נא לפנות לילדה הקטנה ביער
היא מחכה בציפייה ממושכת
יושבת על הקרקע ליד הפרח
ובוהה בו ובוהה |
|
|
מה זאת אומרת
הנכים שובתים?
מה? הם מתחילים
ללכת?
זורקים את
הכיסאות והמקלות
ופשוט מתחילים
ללכת?
חבר שלום בשיחה
עם דוד לוי (לא
שר החוץ), לא
מבין איך
ההיסטוריה חוזרת
על עצמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.