צועדי על דשא
בצעדים מדודים
כמרחק שבין
קבר לקבר
ובין החיים למתים.

שתי דקות דומיה
לא יכולות לומר הכל
הצפירה מחרישה
אך לרגע
את קולות הבכי והשכול.

פולח הדממה מטח הכבוד
כבוד שאחרי האחרון
והרי צפוי וידוע הדבר
שיריות מעוררות בקלות
זכרון.

בתי העלמין כבר מכירים
קולות מבקרי מתיהם
שתיקת האב ומלמולי חברים
גרירת רגלים
ויפחתה של האם.

ובין גבורים וקדושים עומד אני
יודע שזה מאז וגם זה
שעוד רגע קט יטמן
עוד נחזה בשובם
במהרה בימינו
אמן.

      יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
           ונפגעי פעולות האיבה והטרור
                                    התשס"ב