על מפקד פלוגה, שזכר רק את שמות שתי הפקידות שלו. לכל חייליו
קרא 'מר בחור'.


קראו לו מר בחור
והוא היה שמן כזה, כמו הר,
אבל קטן ורזה כמו עכבר,
הוא היה גבוה, כמעט עד העננים,
וכזה נמוך, בקושי הגיע לי לפנים.
הוא היה יפה נורא, כמו ההוא מהסרט,
אבל מכוער, כך אמו מספרת.
שערו היה זהוב, מתולתל, מלא ברק,
ויפה כזה, שחור וחלק.
הוא אהב את כולם, אחד אחד,
ושנא את השאר ונשאר לבד.
הייתי רוצה לומר שהוא היה גם היא
וכל הסיפור הזה הוא די שטותי,
אבל היו לו רק שתי פקידות,
שאת שמותיהן זכר,
ולנו, כל השאר, "אני לא טוב בשמות"
הוא אמר.