רעות רון / השקט שאחרי |
כשגשמי דמעותיי יבשו,
כשהכל יגמר,
האם תהייה אז לצידי,
לחוות את הדממה?
הבטחת שתישאר,
אך אתה נסחף עם הרוח ועם הגלים.
משתוקקת כל כך לגעת,
ומחבקת אויר.
ואני יודעת שכואב,
אני יודעת.
מאחלת לך שלא תשוב,
אבל אני בכל זאת אחכה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|