שני אר / כשאני, כשהיא |
כשהיא הולכת ברחוב, היא רואה שמיים.
כשאני ניגשת לקחת משהו, אני מבקשת סליחה
ואומרת תודה
וכשהיא עושה בדיוק את אותו הדבר
היא רואה שמיים.
כשאני בבית, אני שותקת.
וכשהיא בבית, היא רואה שמיים.
בלילה בלילה, כשאני לבד
אני מביטה לשמיים
ורואה כוכבים, וירח, ופיה.
וכשהיא בלילה בלילה,
לבד לבד,
מביטה לשמיים,
היא רואה שמיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|