[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נדב שגיא
/
עץ נופל ביער

יותר לא נראו עקבותיו.
הוא ברח, נעלם, התאדה, איך שתירצו לקרוא לזה, מה שבטוח-
איננו!
לא להיות קיים יותר זוהי פעולה מסובכת ומורכבת המצריכה עזרים
שונים ובעיקר המון כוחות נפשיים, אבל לו היה את הכל, כל מה
שצריך, אפילו מטען פילוסופי שלם ותיאוריות מפה ועד הודעה
חדשה.
מאז ומתמיד שאל את עצמו מה היה קורה לו לא היה נולד אף פעם,
פשוט לא היה קיים? ותמיד לאחר השאלה הוא חשב על עץ שנופל ביער
ואין אף אחד בסביבה - פשוט לא יכול להשמיע רעש.
אם לא הייתי קיים, חשב, לא היה עולם מבחינתי, ולא הייתי אני
מבחינת כולם. גם דקרט עלה לו לראש עם "אני חושב משמע אני קיים"
אבל זה לא היה העניין מבחינתו, הוא לא רצה להפסיק לחשוב, הוא
רצה לחדול מלהתקיים, כלומר לא להתאבד, אלא ממש להימחק מדפי
הישויות ההיסטוריות.

לקח לו המון זמן להבין את הטריק, שיגרום לקיומו מעל פני האדמה
ומתחתיה להימחק, אבל בסוף הוא מצא, והנה עכשיו הוא נפרד מכולם,
עומד להטביע את חותמו, או יותר נכון להעלים אותו. נפרד
מההורים, מהאחים, מהמשפחה המורחבת, סבא וסבתא, דודים ודודות,
חברים פחות קרובים וחברים יותר קרובים, מהמשפחה שלו - מהילד
הקטן והאהוב שמחייך אליו ללא ידיעה ולו קטנה על עולם המבוגרים
המורכב והמסובך, המוביל אותם להתנהג בצורה משוממת נפש לעיתים,
ומאשתו היפה בנשים, האהבה שלו, היא משענת חייו ובה הוא שם
מבטחיו...
אפילו היא לא הצליחה לשכנע אותו להישאר קיים.

לבסוף, הוא נפרד מעצמו. עכשיו, אני יודע שרוב האנשים תוהים
כיצד ניתן להיפרד מהעצמי, ובכן, זה לא שהוא דיבר אל הקיר, והוא
גם לא חשב יותר מדי, הוא אפילו לא התבודד, אלא, באופן מילולי,
כמו שזה נשמע, הוא דיבר עם עצמו, ועצמו דיבר איתו, הם לחצו
ידיים, לשניהם היה זה אירוע מכונן בחיים, לשניהם היה זה גם
אירוע מפחיד, אך גם מרגש בו זמנית. בכל זאת, לא בכל יום נעשה
שיבוט אדם, ולא בכל יום זה נעשה מסיבה כל כך משמעותית ולא
משמעותית בכלל.

עכשיו כשיש עוד הוא אחד בעולם, קיומו חדל מלהתקיים. הוא ארגן
הכל מראש, הוא השני מחליף אותו בחיים האלה. אין צורך ללמד את
הוא השני שום דבר כי הרי הכל תבוע בצופן הגנטי וגם בזיכרון תאי
הגוף, כולל המוח. אין חלק בהוא השני שלא כולל בתוכו את הוא
הראשון, כולל התנסויות שהוא הראשון עבר בחיים. בעצם ניתן לומר,
שהם אותו האדם, וכך הוא הצליח למחוק את קיומו - אף אחד לא שמע
עליו - הוא ישות פיקטיבית, עץ הנופל ביער בלא שיהיה איש שישמע,
והוא חופשי עכשיו.

עכשיו, הוא השני אוסף את השברים, נלחץ מענייני כספים, נחרד
מידיעות בעיתונים, רודף אחר ילדים שובבים, טובע בלימודים, משחק
במילים, חי חיים מלאים ומספקים עם האישה שניהם ביחד מזדקנים.

עכשיו, בעודו פוסע בהרים מושלגים, מהרהר על עצמו השני ועל חייו
המושלמים, עוד טריק אחרון ודי, הוא אומר לעצמו, איך לעזאזל
מעלימים אחרים?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"א-סור!
א---סור!
לא! לא להכניס
את הלשון
לשטקר!"

אם ובנה בשיחה
על מהות החיים

ארגנטינאי על
כיסא חורק


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/4/10 6:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב שגיא

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה