נושבת היישר אל אפי הרגיש, בריחות נפלאים...
זה עצוב...
זה עצוב לי...
למרות היופי.. ההדר הקורן.. הקורן דרכם מעמקי נשמתך...
ולמרות שהיו הם יותר עצובים בלי ניחוח זה שאותם כורך..
כורך חזק חזק ושומר...
למרות כל זאת...
זה עצוב לי...
כי את לא פה כדי לעטוף אותי, ולשמור עלי,
ובעצם אם לא את, רק אחד לי נשאר...
אותי כורך היגון הכל כך נפלא...
כל כך נפלא... כי בזכותו אני לא מפסיק לחשוב עליך....
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|