מה היית עושה  אם בוקר אחד היית קמה ומגלה שהבנאדם ששוכב לידך,
הוא לא זה שאת באמת צריכה להיות אתו, לא הבנאדם הנכון?
היית אומרת לו ללכת?
ואם כבר התרגלת?, למצב המזדיין הזה...
בטח כבר התרגלת, לחיות ככה.. לצדו של איש שאוהב אותך, ומוכן
להוריד את הירח בשבילך, ואת  לעומת זאת, חושבת על מישהו אחר.
את מבינה שעשית את הטעות של חייך שלא נלחמת עליו מספיק.
שלא אמרת משהו מתי שהיה צריך.
אל תהיי שאננה.
בסופו של דבר גם הוא יחמוק לך בין הידיים.
אבל לא נורא-
את כבר רגילה.
מה היית עושה אם בוקר אחד היית מתעוררת, מסתכלת במראה כהרגלך
ומגלה שאת לא מי שהיית רוצה להיות, לא מי שתכננת. אלא בדיוק
ההיפך.
היית משנה משהו?
היית הופכת עולמות כדי להחזיר לך את האור לעיניים?
או שהיית מוותרת.
את כבר רגילה.
את חייה לך באשליות, שהכל בסדר- הזמן יעשה את שלו,
שיש לך הכל , ומתי שרק תרצי תוכלי לעשות את הניתוח הזה בחיים
שלך.
אין לך זמן, אין לך כלום!
ובקצב הזה, לא נראים לי שתחלימי מהניתוח.
לא נורא-
את כבר רגילה.