המהלומות בשדה הקרב
של המדיה
פוגעות ללא מעצורים.
ולכבוד יום העצמאות
ניזכרים אנו ב"עמימותינו"
מתברר שהאחדות עולה
על-פי אחוזי הניספים.
הדשא של השכן
מעולם לא היה אדום יותר,
ואילו אצלנו
הקור שורר סביב
כל אובדן יקירים
רציונלי המלחמה הזאת
בכל מוקדיה
עברו כבר מזמן את סף ההיגיון
הם הרי לא מבינים
שאתמול עצוב
אבל זה אתמול.
ואם רק כדי להזכיר
סתם, שלא נשכח,
שבלי המצב אנחנו עדיין דפוקים
במחלף קיסריה נהרג עוד יהודי
למה?
סכסוך טיפשי
שהורס לנו עוד שתי משפחות