עמדתי שם.בפינת החדר.אני בצד שמאל-ואתה בימין.
אני-ברעש מבחוץ ,ואתה - בשקט שכל כך איפיין אותך.
הסתכלתי החוצה.ראיתי אותם.רוקדים,שמחים,שרים.משוחררים.......
אבל - כשהסתכלתי עליהם בשנית לא ראיתי שום דבר שונה משראיתי
בפעם הראשונה.לא היה להם המשך.ראיתי שכבה אחת,דקה,של כלום.
לא ראיתי עומק.הם היו אנשים שטחיים שכל מה שעניין אותם זה
להשיג את הכניסה למועדון הלוהט הבא.להשיג את הבגד שהוא המילה
האחרונה.לצאת עם הסלבריטאי הכי-הכי.
ואתה.......אתה שונה.
אתה - רועש בשקט שלך.אתה - חכם ללא מילים.רוקד בלי לזוז.מדבר
בלי לשון.מקשיב מהצד השני של האוקיינוס.
הסתכלתי.על צד ימין - ועל צד שמאל.
על השחור - והלבן.
ואני - הבנתי.
הבנתי - שאני את הבחירה שלי עשיתי.