|
לסבא שלי
פברואר, 2002
מתחת שמיכה לבנה
גופו הצנום בשקט שוכב לו
ותיק תק עושה המכונה
והוא בשלווה וברוגע ישן לו
מעל כרית לבנה
ראשו העדין שם בשלווה מונח לו
ותיק אחד הפר הדממה
והוא לעולם לא יפקח את עינו
וכשנדמה המכונה הייתי איתך שם
ולא רציתי להאמין שליבך נדם
ולא רציתי לחשוב ששוב לא תחזור
רק המשכתי ללטף את שיערך הצחור
על מיטה רעועה, עטוף תכריחים
שכבת דומם כשכולם בוכים
איך תיק אחד כיבה את האור
ואני נותרתי כאן רועדת מקור |
|
|
ואז באים לי
ילדים ומחלקים
לי ציונים...
לאן הגענו? אני,
שהמצאתי את
הקמפיינים הכי
גדולים בתבל:
התנ"ך, מעמד
הר-סיני, הנצרות
ובודהה. באים
אלי ילדים
ואומרים לי שאני
בסדר.
איפה המיליון
דולר שהבטיחו
לי? איפה
הקוסיות
הבלונדיניות עם
החזה הגדול?
הקופירייטר של
אלוהים ממורמר
(ומיכלי לא
בלונדינית, אז
זה לא נחשב) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.