פעם הייתי אחרת, והיום "רומי" בסביבה.
אבל אף אחד לא מכיר אותה,
מעטים פגשו אותה.
ומי שפגש אותה, התאהב בה.
זה לא אני.
זה אישיות שונה.
זה הצד האפל.
2 בתוך 1.
רומי היא קרה, שלא מתרגשת מכל דבר.
רומי דואגת לעצמה. ודואגת לי בדרך.
זה כמו וטפיל והפונדק שלו.
ככה אני ורומי.
אני רומי שאני יוצאת לרקוד,
אני רומי שאני שותה.
אני רומי שאני הולכת עם "אייל",
אני רומי שאני כלבה,
אני רומי שאני חלשה.
אף אחד לא מכיר אותי יותר ממני.
זה ברור, לא?
אך אחד לא יכול להגיד לי שאני חושבת בצורה אחת,
שאני חושבת בצורה אחרת.
עכשיו הקו בין רומי ובין "אני" התטשטש.
אנחנו מתאחדות.
זה בדרך כלל מביא צרות.
כי אז אני מתרגזת שאנשים לא מבינים שזה לא ה"אני" שהם מכירים.
הם לא מבינים שזה מישהי אחרת.
כמו בסיפור ההוא,
על הפרופסור שהכין ושתה שיקוי והצד האפל שלו יצא החוצה?
דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד?
לא זוכרת.
ככה אני ורומי.
היא הצד האפל,
הכלבה, הקרה, החולת מין,
האחת שלא בוחלת באמצעים על מנת להשיג את שלה.

אז "אייל" אוהב אותה.
והחברה שונאת אותה
כי היא לא מבינה שזה לא בעצם אני שהיא מכירה,
ואני באמת מתכוונת לזה שדברים השתנו.

זה נישמע כמו פיצול אישיות,
אבל זה לא,
אני הפרדתי את  הצד ה"רע" שלי ממני ונתתי לו שם.
לא הסכמתי לקבל את העובדה שיש לי צד שהוא אפל ונוראי.
עכשיו היא חזרה, ודיי השתלטה עלי.
ולמי שיש בעיה...............................



חבל.