[מוקדש באהבה ליובל, The wind beneath my wings]

נחשול תלתליו על צחור הכר, משכר בי ניחוח מור ולבונה; אני רודה
מבין שפתיו דבש נקטר והוא שוזר בי אבריו; תועה בתלמיי, הלומת
תשוקה, בזרימתו מטבע בי, משבר גליו אלי חוף ים גואה שאינו מלא;

הומה והולם בתוכי, מניץ בי פריחת ארגמן ושני, כותם בי פרי
דודיו; עוטר בי עסיס של טל ורסיסי ליל; אשר אהבה נפשי, מפלח
בשרי החם, נוסך בי עונג, מוהל אותי בתאווה; אהובי, רוקם אותי
אליו בנימים של תשוקה, שוזר אותי לבין זרועותיו; אני נושמת
זיעתו, הולמת עם הלמות ליבו, פועמת בפעימתו; אהובי סולל בי דרך
מלך באישה; אשר אהבה נפשי, נלחש לתוך חלום, דוממת שמש גבעות
שכבש, ירח  עולה בעמק האלה; אני נחלמת בצילו, שמאלו על ביכורי
תאומיי, ימינו לוטפת עגבותיי; ועת יוצאת חמה מנרתיקה, אני
נעורה לקול הדרור ולריח הלימון שפרח בגינתי; מיטה סתורה, סדין
סר מזעיף אלי קמטים של לילה ולוחש לי כי אהובי, הלך לו, חמק,
עבר ולשווא חיפשתיו; הלכתי במשעול צעדיו, ביקשתיו בכל קרן
רחוב, בצמרות בניני אבן, בצל בתי קפה שוממים; אני משביעה אתכם,
אם תמצאו את אשר אהבתי, אימרו לו כי מצאתיו מר ממוות...
אימרו לו עוד, כי חולת אהבה אני .