לילי ניימן / פעמוני התיקווה |
ברחובות שהיו הומים
אנשים מתהלכים והעצב בליבם
ימיי האושר התפוגגו כלא היו...
ומחצרות הבתים נשמעות נביחות הכלבים
בכיכר העיר מחוגי השעון עצרו מלכת
עיניים מוכות ייגון
עיניים ובהן שינאה וריקבון
דממה ושיממון
והיכן האהבה
אולי חלמנו דמותה
אנשי החשיכה
הדליקו נר לגאולה
קיראו לאלוהיכם
ואולי המחר ישא עימו בשורה טובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|