|
פעמוני התיקווה נדמו
ברחובות שהיו הומים
אנשים מתהלכים והעצב בליבם
ימיי האושר התפוגגו כלא היו...
ומחצרות הבתים נשמעות נביחות הכלבים
בכיכר העיר מחוגי השעון עצרו מלכת
עיניים מוכות ייגון
עיניים ובהן שינאה וריקבון
דממה ושיממון
והיכן האהבה
אולי חלמנו דמותה
אנשי החשיכה
הדליקו נר לגאולה
קיראו לאלוהיכם
ואולי המחר ישא עימו בשורה טובה. |
|
|
לפעמים אני
מרגיש שאין לי
שותף
לפעמים אני
מרגיש שהחבר
היחיד שלי
זה העיר שאני גר
בה
עיר המלאכים
בודד כמוני, יחד
אנחנו בוכים
-להקת "פלפלים
אדומים חריפים
עד מאוד" בשיר
"מתחת לגשר" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.