[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אוגוסט קול
/
יום חופש עסיסי

הכל היה מבריק, השמיים, הריצפה, התיקרה, העצים ואפילו הדשא
הירוק, הכל היה מבריק מהגשם. גשם שכזה, מצחיק, טיפות ענקיות
שכאלו לצד חמימות נעימה, אין כמו מזג האוויר טרופי.
חשבתי לקחת איזה יום חופש, להנות בכל מה שאפשר להנות ממנו,
לאכול את כל מה שאכיל, ולשתות אפילו מהביוב אם אני רוצה, הכל
בשליטתי, ואינו נתון לפיקוח. בכללית, המטרה הראשונה הייתה
להשתעשע עם איזו נערת ליווי יפהפיה, משהו "אקסטראורדינר",
איכות מעל הכל.
אז קמתי, בסביבות 11:00, הסתכלתי בחלון, המזג האוויר לא השתנה
מאתמול, זאת הייתה תוכנית, חמים וגשום.
יצאתי אחוצה עם מעיל גשם דק דק דק, כזה שמוכרים לך במקומות כמו
מיאמי ואורלנדו, כדי להגן מן הגשם, וכדי שלא יהיה לך חם מידי -
גאוני!!.
אחלה!!, כמו שאמרתי, הכל עבר על הצד הטוב ביותר, התחלתי את
הבוקר בבית קפה הכי צפוני בעיר - שימותו כולם.
קינחתי זאת בעוגת היער השחור, משהו פגז!! - טקסטורה כמו
בסרטים.
הייתי בשמיים, בדרך כלל אני לא רגיל לסגנון חיים שכזה, תן לי
משחק כדורגל ביום שבת ושקית גרעינים - וזאת אידיליה, כזה אני.
בכל אופן, יצאתי מהבית קפה, המזג אוויר הלך והתחמם ככל
שהתקרבנו לשעת הצהריים, רק כדי לדעת השעה הייתה 12:30. כמעט
שיא החום.
שוטטתי ברחובות מחייך לכל הכיוונים, מנופף לשלום למכוניות
העוברות לידי - היום אני מלך העולם.
כיוונתי את עצמי לאחד מרכזי הליווי היוקרתיים ביותר בתל-אביב,
היום אני הולך על הקרם דה לה קרם שעל הדובדבן שבקצפת.
הגעתי. היה זה מקום יפהפה, שלט חוצות ענק עיטר את כניסתו, ועל
השלט היה רשום "ויז אה וי", מילה בצרפתית שרק אחרי זה גיליתי
את פרושה - פנים אל מול פנים. איכות!!!.
ניכנסתי פנימה, השאלה הראשונה שצצה לי בראש, "יש כאן מיזוג
אוויר?", היה לי חם אנשים, חום אימים, התחלתי להזיע מתחת למעיל
הרטוב שלי, לא רציתי לעשות את זה בכזה חום, שהכל דביק, רציתי
בסטייל, בקור, כהגשם מטפטף על החלון, והגניחות מתערבבות -
פיצוץ!!.
ניגשתי אל הקבלה, עמד שם בחור צעיר, בשנות העשרים שלו, הדבר
הראשון שעלה לי בראש היה "עבודה פיצוץ!!".
שאלתי אותו קצת שאלות על המקום, הוא ענה לי בנימוס, ואז צצה
השאלה המכריעה, "יש כאן מיזוג אוויר?",
-"כן", הוא ענה לי.
ואז צצה השאלה השנייה שעלתה לי בראש - "מתי מתחילים?".
"רגע אדוני", הוא פנה אלי והמשיך , "אתה צריך להגיד לנו מה אתה
רוצה".
הסתכלתי עליו וחשבתי, זה לא ערך יותר מעשר שניות, ואז צצה
במפתיע התשובה - "שתהיה יפנית - אבל יפה, אתה יודע, אור לבן,
נקי, פנים נקיות ויפות, גוף מהשמיים".
-"רגע אדוני", הוא אמר, "תן לי לבדוק".
עמדתי כך והסתכלתי בו מדפדף בכל מיני רשימות, והדבר הראשון
שעלה לי בראש היה תחושת חרטה, לא אהבתי שמתייחסים לאותן נשים
כמו אל בטטות בשוק, זה העציב אותי, זה הוציא קצת מהרגש והעוצמה
שבסקס, אבל לא נתתי לזה להטריד את מנוחתי יותר מידי, כי לאחר
זמן מה של הרהורים הוא פנה אלי ואמר "חדר 15, היא עוד מעט
תבוא", ונתן לי את המפתח.
אמרתי לו תודה, שילמתי, ועליתי במעלית לקומה השנייה.
כל הדרך לא הפסקתי לחשוב, איך זה יהיה, אני מת על יפניות,
הנשים הכי יפות בעולם, ללא ספק, העיניים תמיד עושות לי את זה.
הגעתי. חדר 15, קומה שנייה, ממבט מבחוץ זה נראה כמו חדר מלון
רגיל, כנראה זה מה שזה היה, רק בתוספת קטנה שעוד רגע תבוא.
הכנסתי את המפתח, פתחתי את הדלת, ונכנסתי פנימה.
החדר היה ריק כמובן, היה זה סוויטה , ספות מעור בפינה, לצד
שידה מעץ אלון איכותי. מיטת פריון ענקית, מקושטת בוילונות של
משי, ממבט ראשון היו שם לפחות עוד חדר אחד, היה זה המקלחת.
התיישבתי וחיכיתי, הורדתי את המעיל ותליתי אותו על  הקולב. לא
עבר הרבה זמן, אולי חמש דקות, ושמעתי דפיקה על הדלת, התעוררתי
מהריחוף.
ניגשתי אל הדלת, פתחתי אותה ברכות, ושום היא עמדה - בסטייל.
אישה בשנות ה20 המוקדמות, בדיוק כפי שדמיינתי, עור לבן, עיניים
מלוכסנות, גבות דקות וקישוטיות, פנים רכות ויפהפיות, גוף רזה
וחטוב, וזוג שדיים עגולות ומושלמות, היא נכנסה פנימה, לבשה
חלוק לבן.
לא דיברנו הרבה, לקחתי אותה למיטה והתנשקנו.
לאט לאט היא הפשיטה אותי מבגדיי, נשארתי לבסוף שרק גרביים
לגופי, וגם הן נעלמו במהרה, היא נשארה עם החלוק.
שכבתי על המיטה, והיא עמדה למולי, והחלה לרקוד.
היא הורידה את החלוק, חשפה לעיניי גוף מושלם לגמרי, בטן חטובה,
ושדיים, אילו שדיים!!.
באירוטיות מושלמת היא החלה לנוע בחושניות, ואז ניגשה אלי
והדביקה לי נשיקה על הפה - שיתפתי פעולה, ולקחתי אותה למיטה עד
אור הבוקר - איזה לילה!!!.
קמתי  - היא הכינה ארוחת בוקר למיטה.
התעוררתי עם מיץ תפוזים סחוט, ביצת עיין וחיוך ענקי על הפנים.
זאת לא הייתה הפעם הראשונה שלי - אך בהחלט הכי טובה.
התלבשתי, רכנתי את ראשי כמחווה של כבוד - נישקתי אותה בפעם
האחורנה - וסגרתי אחרי את הדלת.
ירדתי במעלית, לא מפסיק לחייך - הרגשתי בשמיים, אפילו
בכוכבים.
ניגשתי אל הדלפק - הודיתי לפקיד, הוא חייך אלי ונפרד לשלום -
יצאתי אחוצה בדרכי לעוד יום עבודה שיגרתי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מההתרגשות יצא
לי סתם סלוגן

הגורו יאיא
מסביר כיצד יצא
לו סתם סלוגן,
מרוב התרגשות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/5/99 18:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוגוסט קול

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה