אני לא יודע אפילו איך להתחיל, אני מקווה שזה כבר מאחורי,
עכשיו כל מה שאני רוצה זה לשבת כאן בבר וכוס בירה מתוצרת
מקומית. אני עייף מהיום הארוך שעבר עליי...  
היום נדרשתי לגבות כספים מהאטליז שברחוב הראשי, רק שהדברים קצת
הסתבכו בלי שרציתי. נכנסתי לאטליז קרוב לשעת הפתיחה ,כך שהמקום
היה ריק מאדם, והתחלתי לחבוט בדלפק כדי לעורר קצת פחד בזקן
שסרב לעמוד בתשלומים, וגם בתור חימום לגוף לפני שאני עובר
מהדלפק לפנים שלו. הוא ניגש בבטחון יחסי ודרש לשלומי בנימה
צינית וקרה. פניתי אליו בכבוד הראוי ובאיום המתבקש: "תקשיב לי
טוב זקן רופס שכמוך אם עד היום בשתים עשרה הכסף לא מופיע לי
ביד , היד תופיע  בצלעות השבורות שלך".  עוד לא הספקתי לסיים
את המשפט וזקנה מטורפת שעטה מהחדר האחורי של האטליז שהיא אוחזת
בשאט-גאן דו קני ומכונת לי אותו לתוך הפרצוף.
אם יש משהו שאני שונא ומסוגל להרוג  בגללו זה דברים כאלה,
אומנם דברים קטנים אבל עדין להגיש בירה כשחצי הכוס מלאה בקצף
זה כבר זלזול בבן אדם. אבל הרי אני עייף מהיום הארוך שעבר
עליי.
הזקנה רועדת כולה, לבושה פיג'מה לבנה ודקה מלאה בכתמי זיעה
מולי. נידפת כעלה ברוח החלה ממלמלת משהו בשפה מזרח אירופאית
בעוד שהיא דורכת את הרובה אל מול פניי שהחלו גם קצת להזיע.
ידעתי שאני חייב לפעול ומהר אחרת ...ואז נשמע ירייה בודדת.
אני מוכרח להודות שמאז שאני עושה את מה שאני עושה עוד לא
הרגשתי צער על דברים שקרו. היום משהו השתנה. הבירה הזאת
בטמפרטורת חדר , כלל לא קוררה. אם יש משהו שאני שונא ומסוגל
להרוג בגללו זה דברים כאלה, אומנם דברים קטנים אבל עדין להגיש
בירה בטמפרטורת חדר זה כבר זלזול בבן אדם. אבל הרי אני עייף
מהיום הארוך שעבר עליי.
שקט מחריש, הדממה שאחרי ואני קפוא במקום מלא בדם. חבל, לא
התכוונתי בכלל שדבר כזה יקרה
רק רציתי לנער קצת את הזקן שישלם. אבל במקצוע הזה באמת צריך
לצפות לדברים לא צפויים.
היא עמדה שם מבולבלת ורועדת מפחד וקור כשלפתע העיניים שלה
התגלגלו ודומה היה שהיא עומדת לחטוף התקף לב. כנראה שלא במודע
השתחררה ירייה. פחות משניה עברה ועכשיו הזקן שעמד ממש לידי
מרוח על הויטרינה של האטליז ,הזקנה שלא הייתה יציבה מדי עפה
מההדף על אחד הקרסים שהשתלשלו מהקיר ואני קפוא במקום. שותה
בירה בלי גזים . אם יש משהו שאני שונא ומסוגל להרוג בגללו זה
דברים כאלה, אומנם דברים קטנים אבל עדין להגיש בירה בלי גזים
זה כבר זלזול בבן אדם.
אבל הרי אני עייף מהיום הארוך שעבר עליי . לקחתי את הכסף שהיה
בקופה והספקתי להעלם מהשטח לפני שהסירנות הכחולות הספיקו להגיע
.רצתי כמו מטורף אחוז דיבוק. מלא דם וזיעה הגעתי לדירה שלי
הכנסתי את כל הבגדים לשקית זבל שחורה, ונכנסתי להתקלח. כשיצאתי
עדיין הרגשתי מטונף, מלוכלך מבפנים. התחלתי לבכות ונשבעתי
לעצמי שזאת הפעם האחרונה שאני אחראי למוות של אנשים. איך אפשר
להמשיך בדרך הזאת...לכלוך שפתון על שפתות הכוס. אם יש משהו
שאני שונא ומסוגל להרוג
בגללו זה דברים כאלה, אומנם דברים קטנים אבל להגיש בירה בכוס
מלוכלכת משפתון זה כבר זלזול בבן אדם.  
אבל הרי אני עייף מהיום הארוך שעבר עליי. למרות שבירה מקומית
מלאה בקצף חם בלי גזים בכוס מלוכלכת די מעוררת.

תסלח לי לרגע...