מה עושים כשהחייים חובטים בך אבל חובטים מבפנים איפה שאף אחד
לא רואה . אי אפשר לספר על הכאב מבלי להרגיש טיפשי קצת שבוכים
על הדברים הקטנים. אבל זה עדין עוקץ שם בתוכו. וזה לפעמים
מטריד מספיק כדי להוציא את החשק מהחיים. תמיד אותה הבעיה שיש
לה רק את אותו פתרון כמו תמיד. אבל גם הפעם הוא לא ממהר לבוא
... ואפילו קצת מתעקש שלא !
החיים ממש לא כל כך מסובכים. אנשים משפשפים את המציאות בראש
בהתאם לרצונות ,לפחדים  לנורמה ובכלל הופכים את רצף החיים
לתבנית מבולגנת שנראת בראש באופן מסוים...אבל כאן במימד האמיתי
שמחוץ לקופסה שלהם העניינים מתנהלים טיפה שונה . וזה יוצר המון
בילבול.
אז למה הכאב ראש? למה פשוט לא לראות את המציאות כמו שהיא
ולנהוג בכנות כלפי עצמנו ?
לרוב שאני צריך לענות לעצמי על השאלה הזאת ...אני משקר !
מה לעשות לא קל להיות חזקים וגם לא קל להיות אמיתיים, ולהגיד
בלי פחד מה שאנחנו מרגשים...ולעשות.
רבים יגידו ..."לי אין בעיה לדבר על מה שאני מרגיש ולעשות מה
שאני רוצה" ...
אני לפחות משקר רק לעצמי.

כל עוד הינו יחד על הרפסודה, ידעתי שנהיה בסדר. הנהר געש
והוביל אותנו למקומות די מסוכנים. לא יתכן שנעבור פלג קטן מבלי
שאני אחטף ענף בראש, או שמירון יפול למים. הינו צריכים לברוח
מהכל. לא יכולנו עוד לראות את כל האנשים המזויפים ולא רצינו
להתפשר על מה שאנחנו מאמינים בו. אחת הזקנות באי אמרה לי שזה
קשור למזלות שלנו, אני גדי ומירון הוא עקרב. אני לא מבין בזה
יותר מדי ולכן לא מייחס לזה יותר מדי חשיבות. כל עוד הינו יחד
על הרפסודה ידעתי שנהיה בסדר.

חומות . כל אדם מוקף חומה !

לא הכרתי את מירון יותר מכמה שבועות. כמו לאנשים יש בו רוע וגם
המון טוב. אני עדיין לא ממש מכיר אותו למרות שהחומה כבר
מתפוררת.  להגיד את האמת לא הינו על שום רפסודה יחד, פשוט אצלי
בקופסה  זה השתפשף ככה שרציתי שנהיה יחד על הרפסודה, לברוח ממה
שסגר על שנינו באותו הזמן. מה לעשות שמימד האמיתי בחוץ ...
אפשר להגיד שהוא רע אמיתי רק בלי "היחד על הרפסודה".
אני יודע שאפשר ... אבל אני לא רוצה לשפשף את המציאות, אני
רוצה שזה יהיה הדדי ואמיתי.

לפעמים אני לא יודע למה אני עושה מה שאני עושה ...כמו לספר
למירון על מה שהולך אצלי בקופסה,
אני תמיד רוצה להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון, רק שכדי לעשות
את זה צריך לשתוק רוב הזמן !