אולורין פדרו / ייאוש שקט |
את המוזיקה באוזניים
שומעים השכנים,
עיניים אדומות
וראש בעננים
ככה עוברים להם הימים.
נתקל בכל מיני דברים
נופל ומועד
אל תוך אבנים,
דם בכל פינה
וההרג שבו לא מפסיק לשנייה.
חיוך -
ממזמן עליו לא נראה,
בוכה מבפנים
כחסר אונים.
כדממה אפלה
הוא נע וזע
מפינה לפינה,
מסתכל לכל הכיוונים
וחושד בכל האנשים.
האדום כבר לא יתחלף לירוק,
השמש כבר לא תזרח
והעיניים ישארו בקברן לעד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|