[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כשאתה אוכל תפוח,
אתה חושב על הבריאה?
אותה יצירת מופת לא רצויה
ש"בזכותה" אתה קיים.
ככל שהעולם הולך ומזדקן
מתרבות יצירות המופת, האנשים.
ובין אם אסכים או לא אסכים,
כולנו ילדים של אלוהים.

היצרים אותם אלוהים בנו שתל
שלטו בנו מאז ומעולם
והאדם צמא לדם
מהשנייה שהוא קיים.
האהבה מצאה מקום
בלבבות תועים,
אבל בסוף כולם חוזרים לתלם,
הרי כולנו ילדים של אלוהים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פרדוקס לוגי:

"אני לא שם זין"
משמעו אני לא
מתרגש, אני מבטל
וכו'

"אני שם זין"
משמעו אני לא
מתרגש, אני מבטל
וכו'

אז איך זה ששני
משפטים הנוגדים
אחד את השני
מילולית הם בעצם
בעלי אותה
משמעות?








אחד שגם שם זין
וגם לא שם זין.
על כולם וגם
עליך.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/4/02 4:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פייר סלוצקר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה