טיטי טובולינה / מנהג אבלות |
והוא אינו כאן לרסן לי את הנשמה
ברציונל הבריא שלו,
כאן על הדף
מותר לי
לקרוע בחולצתי
חריצי אבל עמוקים,
לשים אפר אהבה דק
על ראשי
ולמרר בקול לתוך הים,
אני אבלה חסרונו, והוא מביט בי ורואה,
אני מחביאה את מנהגיי העצובים העדרו.
והוא חושב שהמשכתי הלאה
ואני עוד מביטה בו
בעיניים כמהות
המסרבות
לאבדנו
הקורע בי אבלות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|