[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בובה תמימה
/
עיניים

תמיד כולם אמרו לה שהעיניים שלה כחולות קרות, אפורות כאלה.
דהויות. מלאות עצב.
תמיד הוא אמר לה שהעיניים שלה כחולות מרגשות, בוהקות כאלה,
נוצצות. מלאות חיים.

"You're just too good to be true. Can't take my eyes of
you!"

הוא תמיד היה שר לה את זה, מזמזם לה את זה, או לוחש לה את זה.
והיא הייתה צוחקת. ומחבקת אותו. ונמסה לו בידיים. והוא היה
מסתכל על העיניים העצומות שלה, וחיוך מלכותי, של מישהו שמצא
אוצר היה נסוך לו על הפנים.

תמיד כשהיה בוהה בה, והסתכלה עליה במבט מוזר, ואז הוא פתאום
הבין שהוא בוהה בה, הוא היה שר לה, או מזמזם לה, או לוחש לה:
"Pardon the way that I stare, But there's nothing else to
compare"

כל פעם שהוא היה איתה, והסתכל לה בעיניים, הוא מצא עוד משפט
מהשיר שמתאים לרגע. פעם הוא שנא את השיר הזה, הוא חשב שזה סתם
שיר מטומטם. אבל אז הוא פגש את העיניים שלה. ואותה, כמובן. אבל
את העיניים שלה.
הוא כל כך אהב אותה. והיא כל כך אהבה אותו. אבל היא לא אהבה את
העיניים שלו כמו שהוא אהב את שלה. היא אהבה את הכל בו, במידה
שווה. העיניים שלו לא שידרו לה שום דבר מיוחד. פעם היא אמרה לו
את זה, והוא נורא נעלב, ואמר לה שזה רק בגלל שהיא לא מסתכלת
מספיק טוב. והיא ידעה בדיוק מה להגיד לו שיפייס אותו.
"I love you baby, And if it's quite allright, I need you
baby.."
ואז הוא נישק אותה. וכשהיא פתחה את העיניים, היא באמת ניסתה
להסתכל מספיק טוב, והיא גילתה משהו שם בעיניים שלו, אבל זה ישר
נעלם, והיא בכלל לא התאהבה בעיניים שלו.

בפעם הראשונה שהם נפגשו, זה היה במסיבה. והוא רקד, והיא רקדה.
ואז היא התקרבה אליו, וביקשה לרקוד איתו. והוא הסכים. וברקע
היה את השיר הזה, שהפך מיד לשלהם. כי היא ישר התאהבה בו. והוא
ישר התאהב בעיניים שלה.
אז הוא התחיל לחבב את השיר. אי אפשר לא לאהוב את השיר שלך ושל
חברה שלך.

וכשהם רבו, אחד מהם היה מתקשר לשני כשהיה נמאס לו, ואומר לו
איזה משפט מהשיר.
וכל פעם הם היו משלימים, כי השיר היה נוסטלגי, וכי הם אהבו אחד
את השני, וכי .. וכי.

ויום אחד, הם רבו. רבו ממש. ושבוע הם לא זמזמו, ולא שרו, ולא
לחשו את השיר. ושבוע הם לא דיברו. ושבוע הוא לא הסתכל לה
בעיניים. ואחרי שבוע היא התקשרה אליו. הוא שמח, חשב שעוד דקה
היא תמצא משפט מהשיר שמתאים לרגע. אבל היא רק אמרה שהיא רוצה
להיפגש.

"You're just too good to be true."
היא לא שרה. היא לא זמזמה. היא לא לחשה. היא אמרה. בהדגשה. כל
מילה. והלכה.
בפעם האחרונה הוא ראה את הניצוץ בעיניים שלה. ניצוץ אחר, לא של
ריגוש, ושל חיים. ניצוץ של עצב. ניצוץ שדוהה. ניצוץ דהוי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני אישה קטנה
ושמי פלפלת, אבל
אתם יכולים
לקרוא לי פילי.





סבא גפילטע


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/4/02 20:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בובה תמימה

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה