היא הייתה החברה הכי טובה שלו. אף אחד לא יכל אפילו להתחיל
להבין אותו כמו שהיא הבינה אותו. היא עזרה לו לצאת מהמציאות
שחשפה את פרצופה המכוער מדיי יום. והוא אהב אותה, כמו שהוא לא
יכל לאהוב אף אחת אחרת. אומנם, תמיד היא הייתה באה עם סיגריות,
למרות שהוא נורא רצה להפסיק לעשן. והיו לה כל מיני צדדים פחות
יפים אחרים - כמו הכאב הפיזי הרב שהיא הייתה גורמת לו תמיד,
וגם הריח שלה לא היה משהו במילים עדינות, והמראה החיצוני שלה
היה בהחלט מעוות.
אבל ללא ספק, היא הייתה החברה הכי טובה שלו.
גם כשלכולם נמאס ממנו, וגם כשאף אחד לא היה שם בשביל, היא תמיד
הייתה שם, מנחמת ואוהבת, כמו שהוא רצה, ואפילו לא קצת יותר או
פחות. תמיד היא הייתה במידה הנכונה והמדויקת, ותמיד הוא ראה בה
את קליל השלמות. והדברים הקטנים שהיו לא מושלמים בה, היו דווקא
מה שהפך אותה בעיני ליותר מושלמת. הוא ידע שלדבר מושלם חייב
להיות פגמים קטנים, שיהיו כל כך בניגוד מוחלט לשלמות של אותו
דבר, ובכך בעצם ייהפכו את אותו הדבר למושלם.
יום אחד, היא לא הייתה שם. והוא חיפש אותה הרבה, בכל הבית. אבל
הוא לא מצא אותה. הוא כמעט התחיל לבכות, שכן הוא לא היה רגיל
למצב שבו היא לא נמצא לידו. ליבו החל לכאוב, להתכווץ יותר
ויותר, והוא הרגיש שעוד רגע הוא יתמוטט.
אבל אז הוא נזכר שהוא בעצם גבר, וכדי להראות את גבריותו הוא
חייב להרים את עצמו ולקחת את עצמו בידיים. הוא גם ידע איפה
למצוא אותה - איפה שהיא תמיד נמצאת כשהיא לא בבית.
הוא ירד במדרגות במהירות אדישה (שוב הקטע הגברי משחק תפקיד
ראשי), ונכנס לאוטו. הוא סובב את המפתחות באותו חור שחוק.
האוטו השמיע נהימה כועסת, ואחריה החל לנהום יותר בשקט.
כל הנסיעה הוא צפר לבחורות שוות שהילכו בחוץ, וצעק על נהגים
אחרים: התחיל בחוסר יכולת הנהיגה שלהם, ונגמר במה שאימה שלהם
עושה בלילות.
כשהוא הגיע למכולת הכל היה שקט. לא היו הרבה אנשים בפנים,
וכשהוא נכנס הוא יכל להרגיש את הריחות המוכרים, האבטיח שמונח
בדוכן הירקות, את ריח הסיגריות שהרומנים עישנו בחוץ, הניקיון
של הרצפה שהרגע שטפו.
הוא ידע שהיא תהיה באותו מקום, ליד המקרר. היא אהבה להיות שם,
היא אהבה קור. כשהיה חם היא תמיד הייתה פחות טובה ומבינה. אולי
האיכות האמיתית באה לידי ביטוי בצורה אירונית - היא הייתה חמה
ואוהבת, אבל לא אהבה חום.
הוא ראה אותה מקצה החדר, וחייך אליה. היא חייכה אליו חזרה.הם
היו שני חיוכים גדולים שהרכיבו חיוך אחד גדול. הוא הרים אותה
בידים ונישק אותה. היא לא התנגדה.
הם הלכו ביחד לקופה, מאושרים מתמיד. הם שילמו ויצאו.
בבית הם ישבו מול הטלוויזיה, וראו משחק. הקבוצה שוב הפסידה,
אבל לו לא היה איכפת. הוא היה איתה. הוא הלך למטבח. כשחזר
הסתכל אליה. היא ידעה מה הולך לקרות עכשיו. הוא התקרב אליה
בשקט עצור, ונגע בה, העביר את ידיו אליה, ובעוד היא מצפה
למהלכו הבא הוא שלח את ידו ופתח את הפקק.