אם  אשחק מונלוג קשה- ארגש אתכם?
אם  אספר לכם על היום הרע שעבר עלי- ארגש אתכם?
אם  אגלה לכם איזה ציון גרוע קיבלתי- ארגש אתכם?
אם  אודיע לכם שמה שכרגע מתחולל בגופי הוא מסוכן- ארגש אתכם?
אם  אתודה שאני לא כזאת טובה בתחום שאני כביכול הכי טובה בו-
     ארגש אתכם?
אם  אחלוק איתכם את רגשותי נטו- ארגש אתכם?
אם  אסביר לכם שיש לאחי הקטן בעיה- ארגש אתכם?
אם  אבכה- ארגש אתכם?
אם  אצעק- ארגש אתכם?
אם  אספר שאני לא מרגישה שחברות שלי הן חברות שלי- ארגש אתכם?
אם  אנטוש כל מה שאני מאמינה בו ונלחמת עליו כל פעם שאני עם
     חברותיי- ארגש אתכם?
אם  אמשיך לחיות- ארגש אתכם?

אם  אמות- ארגש אתכם?


כי לצערי אני יודעת, שכשאני כותבת שיר, אני לא מרגשת אף אחד.