החיוך המאוס
דמעות לוואי
אני נאנסת
על חוף נטוש
מתפוררת אל גווני השקיעה
כמו עשן אל ערפל
כדור אש שחג ולא נופל
הלוואי והאוויר היה שורף
הייתי מדממת בפה פעור
ועיני לרווחה
לא חושבת על מה שהיה
לא מתעוורת מלהסתכל על האדמה
המבט הנרדף
פצעי שתיקה
אני נאנסת
על חוף נטוש
שוקעת אל המערבולת שבעייניך
כמו צדף אל קרקעית בטון
פרפר שנס
מהאש אל החלון
הלוואי והאש היה שורף
הייתי מדממת בפה פעור
ועיני לרווחה
לא חושבת על מה שהיה
לא מתעוורת
מלהסתכל על האדמה...