|
זה המושך בעט היוצרים מעלה כל רגע הנמרח בדיו על הדף נשמת
אחרים שלא הספיקו לראות בחייהם את הסף .
נישא הוא בתוכם שקוף בשבילים של רקיע כעובר מוצפן ובתוך גולם
עטוף כורים בוהקים של אהבה, שנאה וכל מה שביניהם .
אז יכול דרך אבנים קרות לשמוע כל שיג ושיח של פיסת טל מתאדה
מוסרת רסיסי אהבה לפרפר שראשו מפקעת מגיח .
דרך עלה ארגמני של אלון בשלכת הניתק ורואה הוא בנפילתו את
יופיו של גג התכלת .
מתבונן ובפעם הראשונה מתגלה לו אביו גדול הגזע ורחב הענפים
והוא מתמלא בתדהמת חיים אחרונה .
והם פוסעים בינינו ועיניהם עמוקות, עתיקות ונעולות בדלתות
מאחוריהם נשמות אחרות שלא גמעו את מלוא תוכן גביע החיים המתוק
.
ואנו קוראים להם משוררים . |
|
|
לא בחרתי לבוא
לעולם,
לא בחרתי בשמי
הפרטי,
לא בחרתי ממש
כמו כולם,
במין אנאלי
בפארק ציבורי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.