מתה אימה של אימי
באביב ימיה. ובתה
לא זכרה את פניה. דיוקנה החרוט
על ליבו של סבי
נמחה מעולם הדמויות
אחרי מותו.
רק הראי שלה נשתיר בבית,
העמיק מרב שנים במשבצת הכסף.
ואני, נכדתה החורת, שאינני דומה לה,
מביטה היום אל תוכו כאל תוך
אגם הטומן אוצרותיו
מתחת למים.
עמוק מאוד, מאחורי פני,
אני רואה אשה צעירה
ורודת לחיים מחיכת.
ופאה נכרית לראשה.
היא עונדת
עגיל מארך אל תנוך אזנה, משחילתהו
בנקב זעיר בבשר הענג
של האזן.
עמוק מאוד, מאחורי פני, קורנת
זהובית בהירה של עניה.
והראי ממשיך את מסורת
המשפחה:
שהיא היתה יפה מאוד. |