|
הם מתראים על המסך בערבים
הם לא נוגעים זה בזה
אלא במקשים
הם מפליגים למחוזות
וסיפורי בדים
הם טייסים והם רופאים.
הם מוצלחים מאוד
ודימיונם מניב שקרים
כי זה הרי הקוד...
"ספר לי מה שבא לי...
אתה חזק בזה
גם אם זה לא נורמלי
תיגע לי בחזה"...
זה המקום היחידי
שבו מותר הכל
כי העולם קצת מרובע
בחדר העגול
זה חדר וירטואלי
זו מסיבת פורים
במסיכה תיגע לי
אך לא על הפנים.
שלולית הצפרדעים
הפכה לעכורה
אבל שלל המילים
מקרקרות סביבה.
מחוץ למסכים
התהילה קטנה
וקצב החיים
גם הוא מלא שחיקה.
."אני חובק אותך
את מרגישה אותי?"
אומרים רובם מיד
כדי להרשים אותי.
הם מתראים על המסך בערבים
וכך יום יום.
נעים רק מקשים.
3/98 |
|
|
אגב, אפשר
להתמכר גם
לכתיבת סלוגים
חרגול מקים את
"כותבי סלוגנים
אנונימיים לא
אנונימיים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.