זהו, זה קרה. סופסוף אשלתי את עצמי, ניסיתי להתאהב שוב פעם,
באמת. עד הסוף. רציתי להרגיש שוב אהבה טהורה.

טבעתי יותר ויותר עמוק בתוך הקיא שלו, קיא של מילות אהבה.

אני לא האמנתי שעשית את זה, אבל הושטת לי יד וניסית להוציא
אותי מזה, אבל היד שלי החליקה משלך... הכאבתי לך. ואז זה קרה,
מה שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן. הבטת בי. התאהבת בי. בזמן הכי
לא נכון, במקום הכי לא נכון, אבל התאהבת בי.

זחלתי אליך. פתחת לי את הדלת. בכוחות אחרונים נפלתי לתוך
זרועותיך. הוצאת בעדינות את שברי לב הזכוכית שלי מתוכי, נזהר
שלא לחתוך אותי, אבל חותך את עצמך במקום. אתה מדמם לתוך החור
שבו היה פעם הלב שלי.

זה הסוף. טרגי משהו, אבל אני אוהבת סופים טרגיים. אולי נפגש
שוב בחיים אחרים. אולי נשאר טמונים באדמה לנצח.

                                     נאהב.